התקשור של רא - לימוד חוק האחד - מפגש 52
- 27 בנוב׳ 2024
- זמן קריאה 7 דקות
בתחילת המפגש, דון חוזר לבדוק את שתי הדרכים למסע בחלל – באמצעות אפקט הקלע ובאמצעות משמעת האישיות. רא מאשר ששימוש באפקט הקלע הוא סוג של מניפולציה על האנרגיה האינטליגנטית אבל לא מהווה התקדמות משמעותית בהתפתחות הרוחנית שלנו. משמעת האישיות, שמאפשרת תנועה בחלל בכוח המחשבה, היא השער להכרת העצמי. דון שואל האם השימוש במשמעת האישיות נפוץ יותר בקרב הדחיסות הרביעית השלילית או החיובית ורא מציין שאחוז גבוה בהרבה יותר מישויות הדחיסויות הרביעית והחמישית לומדים את משמעת האישיות לצורך מסע, וכשהם מגיעים לדחיסות השישית הם כבר לא משתמשים כלל באפקט הקלע לצורך זה.
לאחר מכן, דון שואל מדוע נוודים כה רבים בחרו להתגלגל בזמן האסיף, ומקבל תשובה מעניינת. לבסוף רא מסביר על לב ההתפתחות שישויות צריכות לעשות בדחיסות השלישית, ושופך קצת אור על מביאי האור מהאוקטבה הבאה שמסייעים בתהליך האסיף.
52.0 רא: אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
52.1 שואל: במפגש הקודם ציינת ש-"הסוג האחר של חוויה הוא זה של הדחיסויות הרביעית, החמישית והשישית מגלקסיות אחרות, ושל כמה מהגלקסיה שלכם, אשר למדו את מִּשְׁמָעוֹת האישיות הנחוצות על מנת לראות את היקום כישות אחת, ולפיכך הם מסוגלים להתקדם ממיקום למיקום באמצעות מחשבה בלבד, תוך הפיכת החללית הנחוצה לגשמית.״
אני רוצה לשאול אותך, כאשר אתה אומר "הדחיסויות הרביעית, החמישית והשישית מגלקסיות אחרות, ושל כמה מהגלקסיה שלכם״, האם אתה מציין כאן שמספר רב יותר של ישויות מגלקסיות אחרות פיתחו את יכולות האִישִׁיּוּת מאשר אלו שבגלקסיה זו עבור סוג זה של, נאמר, מסע? אני משתמש במונח גלקסיה בהתייחס לצורת העדשה של 250 מיליארד הכוכבים.
רא: אני רא. השתמשנו שוב במשמעות למונח זה, גלקסיה, שאינה מצויה באוצר המילים שלכם בזמן זה, אם תרצה לקרוא לזה כך. התייחסנו למערכת הכוכב שלכם.
אין זה נכון להניח שמערכות כוכבים אחרות מסוגלות לתמרן את הממדים יותר מאשר זו שלכם. פשוט קיימות מערכות רבות אחרות מלבד זו שלכם.
52.2 שואל: תודה. אני חושב שייתכן שעליתי כאן על נקודה חשובה, היות שנדמה לי שהעבודה הגדולה בהתפתחות היא מִשְׁמַעַת האישיות, ונראה כי יש לנו שני סוגי תנועה ברחבי היקום, אחד הנובע ממִשְמַעוֹת האישיות, והאחר נובע ממה שאתה מכנה אפקט הקֶלַע. אפילו לא אכנס למהירויות תת-האור, כיוון שאיני מייחס לזה חשיבות רבה מדי. ואני מייחס לחומר זה חשיבות רק ביחס לעובדה שאנו חוקרים את מִשְׁמַעַת האישיות.
האם השימוש באפקט הקֶלַע לצורך מסע—האם זה מה שניתן לכנות מעורבות הבנה מהסוג האינטלקטואלי, כלומר מהסוג הקשור בצידו השמאלי של המוח, ולא בצידו הימני?
רא: אני רא. תפיסתך בנוגע לנקודה זו היא נרחבת. אתה חודר מבעד ללימוד החיצוני. אנו מעדיפים שלא לעשות שימוש במינוח של מוח ימני ושמאלי בשל אי-הדיוקים שבמינוח זה. כמה מן התפקודים חוזרים על עצמם או כפולים בשתי האונות, ויתר על כן, עבור ישויות מסוימות תפקודי הימנית והשמאלית הפוכים. עם זאת, לב השאלה ראוי לעיון מסוים.
הטכנולוגיה שבה אתם, כמכלול חברתי, כה נשבים בקסמה בזמן זה, אינה אלא לידת תמרון האנרגיה האינטליגנטית של תת-הלוגוס, אשר—כאשר תמרון זה יילקח הלאה במידה רבה—עשוי להתפתח לטכנולוגיה המסוגלת לעשות שימוש בהשפעות הכבידתיות שעליהן דיברנו. נציין כי מונח זה אינו מדויק, אך לא קיים מונח קרוב יותר.
לפיכך, השימוש בטכנולוגיה על מנת לתמרן את אשר מחוץ לָעצמי מהווה סיוע מועט לאין-שיעור להתפתחות האישית, לעומת מִשְמַעוֹת מכלול השכל/גוף/רוח המביאות לידיעה שלמה של העצמי במיקרוקוסמוס ובמקרוקוסמוס.
עבור הישות הממושמעת, כל הדברים פתוחים וזמינים. המשמעת הפותחת את היקומים פותחת גם את השערים להתפתחות. ההבדל הוא בבחירה בין לתפוס טרמפ למקום שבו ניתן לראות יופי לבין ללכת, צעד אחר צעד, באופן עצמאי, בעודך חופשי בעצמאות זו לשבח את הכוח ללכת ואת ההזדמנות למודעות ליופי.
הטרמפיסט, לעומת זאת, דעתו מוסחת בשיחה ובתעתועי הדרך, ו—בהיותו תלוי בגחמותיהם של אחרים—הוא טרוד בהגעה לפגישה בזמן. הטרמפיסט רואה את אותו היופי, אך לא הכין את עצמו לביסוס החוויה בשורשי השכל.
52.3 שואל: ברצוני לשאול שאלה זו כדי להבין את המִשְמַעוֹת השכליות ואת האופן שבו הן מתפתחות. האם מכלולי זיכרון חברתי חיוביים מהדחיסות-הרביעית, החמישית והשישית—כלומר בעלי נטיית השירות לאחרים—משתמשים לצורך מסע הן באפקט מסוג הקֶלַע והן באפקט מסוג מִשְׁמַעַת האישיות, או שהם משתמשים רק באחד מהם?
רא: אני רא. מכלול זיכרון חברתי בעל הנטיה החיובית ינסה ללמוד את מִשְמַעוֹת השכל, הגוף והרוח. אולם, ישנם כמה אשר—בהיות הטכנולוגיה לשימוש בכוחות האנרגיה האינטליגנטית לביצוע מסע זמינה להם—עושים כן בעודם לומדים את המִשְמַעוֹת ההולמות יותר.
52.4 שואל: אז אני מניח שבמכלולי הזיכרון החברתי בעלי הנטיה החיובית, אחוז גבוה מאוד מביניהם משתמש במִשְׁמַעוֹת האישיות לצורך מסע זה. האם זה נכון?
רא: אני רא. זה נכון. כאשר הדחיסות החמישית החיובית נעה אל תוך השישית, כמעט שאין ישויות אשר עוד משתמשות בטכנולוגיה חיצונית לצורך מסע או תקשורת.
52.5 שואל: האם תוכל לתת לי את אותו המידע לגבי מכלולי הזיכרון החברתי בעלי הנטיה השלילית, בכל הנוגע ליחסי-החלוקה—כיצד הם משתמשים בקֶלַע או באפקט אחר, ובמִשְמַעוֹת האישיות?
רא: אני רא. הדחיסות-הרביעית השלילית משתמשת באפקט קֶלַע האור-הכבידתי, וייתכן שכ-80% מחבריה אינם מסוגלים לשלוט במִשְמַעוֹת הנחוצות לשיטות מסע חלופיות. בדחיסות-החמישית השלילית כ-50% משיגים, בשלב מסוים, את המשמעת הנחוצה על מנת להשתמש במחשבה לצורך ביצוע מסע. ככל שהדחיסות השישית מתקרבת, הנטיה השלילית נקלעת לבלבול ונעשים רק ניסיונות מסע מועטים. המסע שאכן מבוצע הוא, ייתכן, כ-73% של אור/מחשבה.
52.6 שואל: האם יש הבדל כלשהו, אם כן, לקראת סוף הדחיסות החמישית, נאמר, בין הנטיה החיובית לשלילית במִשְמַעוֹת האישיות הנחוצות למסע זה, בדחיסות החמישית הגבוהה?
רא: אני רא. יש הבדלים ברורים בין הקטבים, אך אין הבדל כלל בהשלמת ידיעת העצמי הנחוצה להשגת משמעת זו.
52.7 שואל: האם אני צודק, אם כן, בהנחה שמשמעת האישיות, ידיעת העצמי, ושליטה, נאמר, בחיזוק כוח הרצון, יהיו מה שכל ישות מהדחיסות-החמישית תראה בהם כדברים בעלי חשיבות?
רא: אני רא. בפועל, הדברים הללו הם בעלי חשיבות בדחיסות השלישית ועד לדחיסות השביעית המוקדמת. התיקון היחיד שהיינו עושים, ברמת הדקויות, הוא ביחס לשימושך במילה 'שליטה'. ישנה חשיבות עליונה לכך שיובן כי אין זה רצוי או מועיל לצמיחת ההבנה, אם כך נוכל לומר, של ישות כשלעצמה, לשלוט בתהליכי מחשבה או דחפים, למעט היכן שהם עלולים להוביל לפעולות שאינן תואמות לחוק האחד.
שליטה עשויה להיראות כקיצור-דרך למשמעת, שלום, והארה. אולם עצם שליטה זו מכוננת את הפוטנציאל לחוויה גלגולית נוספת ומביאה לכך שחוויה זו תהיה נחוצה על מנת לאזן שליטה זו—או דיכוי זה—של אותו עצמי אשר הוא מושלם.
במקום זאת, אנו מעריכים וממליצים על השימוש בפועל השני שלך בכל הנוגע לשימוש ברצון. קבלת העצמי, סליחה לעצמי, והכוונת הרצון: זוהי הדרך אל עבר האישיות הממושמעת. כוח הרצון שלכם הוא זה אשר עוצמתי בתוככם כבוראים-שותפים. אין באפשרותכם להפריז בחשיבותו של כוח זה. לכן יש להשתמש בו בקפידה ולהכווינו כך שיהיה בשירות לאחרים עבור אלו הנמצאים בדרך החיובית.
קיימת סכנה גדולה בשימוש ברצון ככל שהאישיות מתחזקת, שכן ניתן להשתמש בו ולו באופן לא-מודע בדרכים המפחיתות את קוטביות הישות.
52.8 שואל: אני חש, אולי, קשר בין מה שאמרת זה עתה לבין הסיבה שבגינה נוודים כה רבים בחרו להתגלגל בזמן האסיף על הפלנטה הזו. האם אני צודק? זהו רעיון מעורפל.
רא: אני רא. נכון כי, באפשרות לזכור את זה אשר אבד בשכחה, קיים שפע-יתר של הזדמנויות להתקטבות חיובית.[1] אנו סבורים כי זהו מוקד שאלתך. אנא שאל עוד, אם לא לכך כיוונת בשאלתך. הערת העורך: בהקשר זה, ניתן להגדיר שפע יתר כ-"עודף או יתירות״.
52.9 שואל: ובכן, אוסיף רק את השאלה: מדוע נבחר זמן האסיף כזמן לגלגול על-ידי נוודים כה רבים?
רא: אני רא. קיימות מספר סיבות לגלגול בעת האסיף. ניתן לחלק אותן לפי המונחים עצמי ועצמי-אחר.
הסיבה המכריעה לכך שהאחים והאחיות ליגון מציעים את עצמם במצבי גלגול היא האפשרות לסייע לעצמי-אחרים על ידי הקלת חריגות התודעה-הפלנטרית, וההסתברות להצעת זרז לעצמי-אחרים שיגדיל את האסיף.
ישנן שתי סיבות נוספות לבחירה בשירות זה הנוגעות לעצמי.
הנווד, אם יזכור ויקדיש את עצמו לשירות, יתקטב במהירות רבה בהרבה מכפי שמתאפשר במישורי זרז של הדחיסויות הגבוהות יותר, שבהם הזרז מדולדל במידה ניכרת.[2]
הערת העורך: בהקשר זה, ניתן להגדיר מדולדל כ״מוחלש; שאינו במלוא עוצמתו; נעשה חיוור או דק."
הסיבה האחרונה טמונה במכלול השכל/גוף/רוח השלם או מכלול הזיכרון החברתי השלם, העשוי לקבוע כי ישות, או חברים בישות חברתית, יכולים לעשות שימוש בזרז הדחיסות-השלישית על מנת לחזור על למידה/לימוד שנקבע כי אינו מאוזן באופן מושלם. דבר זה חל במיוחד על אלו הנכנסים אל הדחיסות השישית ומתקדמים דרכה, שבה האיזון בין חמלה לחוכמה מובא לידי שלמות.
52.10 שואל: תודה. רק בתור משהו שאני מעט סקרן לגביו—לא משהו חשוב במיוחד—אבל הייתי רוצה לומר אמירה שאני קולט באופן אינטואיטיבי, וייתכן שהיא שגויה.
דיברת על אפקט הקֶלַע, ומונח זה בלבל אותי.
הדבר היחיד שאני מצליח לראות הוא שאתה חייב להשקיע אנרגיה בחללית[3] עד שהיא מתקרבת למהירות האור, וזה, כמובן, דורש עוד ועוד ועוד אנרגיה.
הערת המתרגם: כמו במפגש הקודם, גם כאן במקור האנגלי מופיע המונח "Craft" - מונח כללי לכלי/כלי-תעבורה שאינו מציין במפורש “חללית”. בתרגום זה נבחר המונח “חללית”, בהמשך להקשר מהמפגש הקודם. הסיבה מאחורי בחירת השואל במונח הכללי-יותר נתונה לפרשנות.
התארכות הזמן מתרחשת, ונדמה לי שאפשר—על ידי תנועה בזווית של 90° ביחס לכיוון המסע—לשנות איכשהו את האנרגיה האגורה הזאת באופן היישום הכיווני שלה, כלומר מבחינת כיוונה, כך שתצא מהמרחב/זמן אל הזמן/מרחב בהטיה של 90°. אזי האנרגיה תשוחרר בזמן/מרחב, ואתה תיכנס מחדש אל המרחב/זמן בסוף היפוך אנרגיה זה. האם יש בדברי ולו מידה כלשהי של נכונות?
רא: אני רא. אתה צודק למדי, ככל ששפתך מאפשרת לבטא זאת, ובשל הכשרתך אתה מסוגל להביע את המושג אף יותר מאיתנו. התיקון היחיד שלנו, אם תרצה, הוא להציע כי 90 המעלות שעליהן אתה מדבר הן זווית שניתן להבינה באופן הטוב ביותר כחלק מטסרקט.[4]
הערת העורך: במתמטיקה ספקולטיבית, טסרקט הוא המקבילה הארבע-ממדית של הקוביה. טסרקט הוא לקוביה כפי שקוביה היא לריבוע.
52.11 שואל: תודה. רק נקודה קטנה שהטרידה אותי, שאין לה חשיבות ממשית.
ובכן, האם יש, אם כן—מנקודת מבטו של אינדיבידואל החפץ ללכת בדרך השירות-לאחרים מעמדתנו הנוכחית בדחיסות השלישית—האם יש דבר כלשהו בעל חשיבות מלבד מִשְמַעוֹת האישיות, ידיעת העצמי, וחיזוק הרצון?
רא: אני רא. זוהי טכניקה. היא אינה הלב. הבה נבחן את לב ההתפתחות.
הבה נזכור שכולנו אחד. זו הלמידה/לימוד הגדולה. באחדות זו טמונה אהבה. זוהי למידה/לימוד גדולה. באחדות זו טמון אור. זהו הלימוד היסודי של כל מישורי הקיום בהתממשות. אחדות, אהבה, אור ושמחה: זהו לב התפתחות הרוח.
השיעורים מהדרגה השנייה נלמדים/מלומדים במדיטציה ובשירות. בשלב מסוים מכלול השכל/גוף/רוח מופעל ומאוזן באופן כה חלק באמצעות המחשבות או החריגות המרכזיות הללו, עד שהטכניקות שהזכרת נעשות משמעותיות למדי. עם זאת, היקום—המסתורין שלו נותר בעינו—אחד הוא. תמיד התחילו וסיימו בבורא, ולא בטכניקה.
52.12 שואל: תודה. כאשר הזכרת, במפגש הקודם, את האסיף, הזכרת את מביאי-האור מהאוקטבה. האם עליי להבין כי אלו המספקים את האור להדרגת ההתבגרות הם מאוקטבה מעל זו שאנו חווים? האם תוכל לספר לי עוד על מביאי-האור הללו, מי הם וכו׳?
רא: אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה של מפגש זה.
דחיסות האוקטבה הזו שעליה דיברנו היא הן האומגה והן האלפא—המסה הרוחנית של היקומים האינסופיים הופכת לשמש מרכזית אחת, או לבורא, פעם נוספת. אז נולד יקום חדש, אינסוף חדש, לוגוס חדש המשלב בתוכו את כל מה שהבורא חווה מתוך עצמו. גם באוקטבה חדשה זו קיימים אלו הנודדים. אנו יודעים מעט מאוד מעבר לגבול האוקטבה, מלבד זאת שישויות אלו באות על מנת לסייע לאוקטבה שלנו בהשלמת הלוגוס שלה.
האם יש לך שאלה קצרה כלשהי בזמן זה?
52.13 שואל: רק האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לגרום לכלי להרגיש יותר בנוח או על מנת לשפר את התקשור?
רא: אני רא. לכלי זו יש חריגה מסוימת באזור הריאות שקוזזה היטב על ידי תנוחת המכלול הפיזי.
הכל כשורה.
אני רא. אנו עוזבים אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של
[1] הערת העורך: בהקשר זה, ניתן להגדיר שפע יתר כ-"עודף או יתירות״.
[2] הערת העורך: בהקשר זה, ניתן להגדיר מדולדל כ״מוחלש; שאינו במלוא עוצמתו; נעשה חיוור או דק."
[3] הערת המתרגם: כמו במפגש הקודם, גם כאן במקור האנגלי מופיע המונח "Craft" - מונח כללי לכלי/כלי-תעבורה שאינו מציין במפורש “חללית”. בתרגום זה נבחר המונח “חללית”, בהמשך להקשר מהמפגש הקודם. הסיבה מאחורי בחירת השואל במונח הכללי-יותר נתונה לפרשנות.
[4] הערת העורך: במתמטיקה ספקולטיבית, טסרקט הוא המקבילה הארבע-ממדית של הקוביה. טסרקט הוא לקוביה כפי שקוביה היא לריבוע.