התקשור של רא - לימוד חוק האחד - מפגש 13

במפגש הזה דון מתייעץ עם רא כיצד לקרוא לספר שהוא רוצה להוציא עם התקשורים של רא. לאחר מכן רא נכנס להסבר מעמיק של הקוסמולוגיה של היקום בו אנו חיים. הוא מסביר כיצד נוצר היקום, אילו אנרגיות מעורבות בתהליך היצירה, מהו מבנה היקום, כיצד נוצרות הדחיסויות השונות וכיצד ישויות עוברות מדחיסות לדחיסות.

13.0 רא: אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האינסופי. אני מתקשר כעת.

13.1 שואל: דבר ראשון שהייתי רוצה לעשות זה להתנצל על השאלות הטפשיות ששאלתי בעודי מחפש אחר מה שעלינו לעשות. אני מחשיב את מה שאנחנו עושים ככבוד וזכות גדולים, להיות גם אנו שליחים ענווים של חוק האחד, ובזמן זה אני מאמין שהדרך לערוך ספר זה היא להתחיל מראשית הבריאה עד לאבולוציית האדם, ואבולוציית האדם על כדור הארץ, למיטב [בלתי ניתן לשמיעה], ובכל עת לחקור כיצד נעשה שימוש בחוק האחד [בלתי ניתן לשמיעה]. אני גם חושב ש… שאני צריך לסיים את הספר… לתת לחומר שכבר יש בידינו להוביל אותנו עד לסוף הספר… [בלתי ניתן לשמיעה]

כמו כן, הייתי מציע שכותרת הספר תהיה חוק האחד. ברצוני לציין את רא כמחבר. האם תסכים לכך?

רא: אני רא. שאלתך אינה ברורה. האם תוכל לנסח בתור שאלות נפרדות את כל אחד מהתחומים עליהם יש להסכים?

13.2 שואל: ראשית, הייתי רוצה להתחיל בראשית הבריאה, עם הליכה לאחור ככל הניתן, ולעקוב אחר התפתחות האדם עד להווה. האם זה מקובל?

רא: אני רא. זה נתון לחלוטין להבחנתך/הבנתך/החלטתך.

13.3 שואל: שנית, הייתי רוצה לתת לספר את הכותרת חוק האחד, מאת רא. האם זה מקובל?[1]

[1]הערת העורך: התמלילים המקוריים מקלטות ההקלטות פורסמו בארבעה ספרים תחת הכותרת, חוק האחד. (ספר חמישי הכולל מקטעים שהושמטו מספרים 1 עד 4, יחד עם פרשנות נלווית מקרלה וג'ים, פורסם שנים לאחר מכן ב – 1998.) עיינו ב-"דוח ההאזנה מחדש" בסוף ספר זה עבור מידע אודות אופן הפקת התמלילים החדשים וכיצד ספר זה, התקשור של רא, פורסם כתוצאה.

רא: אני רא. כותרת הספר מקובלת. ציון המחבר כמכלול רטט הקול רא לוקה בחסר, על פי חריגת הבנתנו. אנו שליחים.

13.4 שואל: האם תוכל לציין, אם כן, את מי יש להגדיר כמחבר הספר? 

רא: אני יכול רק לבקש שאם הבחנתך/הבנתך מציעה את השימוש במכלול רטט הקול הזה, רא, אז שיתווסף לאחריו הביטוי "שליחים ענווים של חוק האחד".[2]

הערת המתרגם: חשוב לציין כי על סמך המקור, יתכן וראוי היה לתרגם ל-"שליח עָנָו של חוק האחד", אך כיוון שרא חסר-מגדר נבחר התרגום באופן כזה שימנע את הבלבול. ניתן להתייחס לרא הן כישות אינדיבידואלית והן כאוסף של ישויות כפי שמוסבר בספר, ולכן מבחינה סמנטית לא מדובר בהבדל מהותי.

13.5 שואל: תודה. האם תוכל לספר לי על הדבר הידוע הראשון, המוקדם ביותר, בבריאה?

רא: אני רא. הדבר הראשון הידוע בבריאה הוא האינסופיות. האינסופיות היא הבריאה. 

13.6 שואל: מאינסופיות זו בוודאי נבע אם כן מה שאנו חווים בתור הבריאה. מה היה הצעד הבא או ההתפתחות הבאה?

רא: אני רא. האינסופיות נעשתה מודעת. זה היה הצעד הבא.

13.7 שואל: לאחר מכן, מה קרה?

רא: מודעות הובילה להתרכזות האינסופיות לכדי אנרגיה אינסופית. כיניתם זאת באמצעות מגוון מכלולי רטט קול, הרוֹוְחִים מביניהם לאוזניכם הם "לוֹגוֹס" או "אהבה". הבורא הוא המיקוד של האינסופיות לכדי עיקרון מודע או תודעתי המכונה על ידינו, באופן הקרוב ביותר בו אנו יכולים ליצור הבנה/למידה בשפה שלכם, אינסופיות אינטליגנטית.

13.8 שואל: האם תוכל לציין את הצעד הבא?

רא: הצעד הבא, בצומת מרחב/זמן זה באשלייתכם, עדיין מממש את התקדמותו כפי שבאפשרותכם לראותה באשלייתכם. הצעד הבא הוא תגובה אינסופית לעיקרון היצירתי הנובע מחוק האחד באחת מחריגותיו הראשוניות, חופש הרצון. לפיכך מימדים רבים, רבים, אינסופיים במספר, אפשריים.

האנרגיה נעה מהאינסוף האינטליגנטי עקב, ראשית, זרימתו החוצה של כוח יצירתי המאורגן בסדר אקראי. זה אז יוצר דפוסים אשר, בסגנון הולוגרפי, מופיעים כבריאה בשלמותה ללא תלות בכיוון או באנרגיה הנחקרים. דפוסי אנרגיה אלו מתחילים אז להסדיר את, הבה נאמר, מקצבם ושדות האנרגיה המקומיים שלהם, ובכך יוצרים מימדים ויקומים.

13.9 שואל: אז האם תוכל לומר לי כיצד הגלקסיה והמערכת הפלנטרית הזו התהוו?

רא: אני רא. עליך לדמיין קפיצה מחשבתית אדירה בשאלה זו, שכן בשאלה האחרונה היקומים הפיזיים, כפי שאתם מכנים זאת[3], עוד לא נולדו.

הערת המתרגם: נושא המשפט אליו מתייחסת המילה "זאת" הוא "פיזיים".

האנרגיות נעו בדפוסים אשר בהדרגה נהיו יותר ויותר אינטליגנטים עד אשר אִינְדִּיבִידוּאָלִיזַצְיָה[4] של מגוון אנרגיות שנולדו מהעיקרון היצירתי של האינסופיות האינטליגנטית הובילה לכך שאינדיבידואלים אלו הפכו לבוראים-שותפים. כך החל החומר הפיזי, כפי שהוא נקרא. מושג האור משחק תפקיד מרכזי בתפיסת קפיצה מחשבתית אדירה זו, שכן חריגת רטט זו של האינסוף היא אבן הבניין של זה הידוע בתור חומר. האור, בהיותו אינטליגנטי ומלא באנרגיה, היווה את החריגה הראשונה של האינסוף האינטליגנטי, אשר זומנה על ידי העיקרון היצירתי.

הערת המתרגם: ניתן לפרש "אִינְדִּיבִידוּאָלִיזַצְיָה" בעברית כ-"מתן אופי פרטני (אינדיבידואלי)". מתוך השקפה זו, הפרט נתפס כיחידה העומדת בפני עצמה; הוא ייחודי, אוטונומי ועצמאי. נתון לפרשנות.

אור האהבה הזה תוכנן כך שיכיל במופעי קיומו מאפיינים מסוימים, ביניהם השלם האינסופי אשר באופן פרדוקסלי מתואר על ידי הקו הישר, כפי שהייתם מכנים אותו. פרדוקס זה אחראי לצורתן של מגוון הישויות באשליה הפיזית, אותן אתם מכנים מערכות שמש, גלקסיות ופלנטות, כולן סובבות סביב ונוטות כלפי צורת העדשה.

13.10 שואל: אני חושב שעשיתי טעות כששאלתי שאלה זו, כיוון שקפצתי יותר מדי קדימה, אל מעבר לתהליך שתיארת. האם מילוי החסר בקפיצה הגדולה הזו שעשיתי בשוגג עשוי להועיל?

רא: אני רא. ניסיתי לגשר על הפער. יחד עם זאת, באפשרותך לתשאל אותי בכל אופן שתראה לנכון.

13.11 שואל: האם תוכל לומר לי... בהתייחס לשאלה הקודמת לזו ששאלתי בנוגע לגלקסיה ולפלנטות, האם תוכל לומר לי על הצעד הבא שהתרחש לאחר אותו צעד?

רא: אני רא. הצעדים, כפי שאתה מכנה אותם, הם, ביחס לנקודה בה השאלה מתמקדת, בו-זמניים ואינסופיים.

13.12 שואל: האם תוכל לומר לי כיצד האינסופיות האינטליגנטית הפכה, הבה נאמר—אני חווה קושי עם חלק מהשפה—כיצד האינסופיות האינטליגנטית עברה אינדיבידואליזציה[5] ביחס לעצמה?

הערת המתרגם: תרגום אפשרי נוסף במקום "עברה אינדיבידואליזציה" הוא "נעשתה ייחודית".

רא: אני רא. זוהי שאלה הולמת. 

האינסופיות האינטליגנטית הבחינה ברעיון. רעיון זה הובחן מתוך חופש הרצון של המוּדָעוּת. רעיון זה היה סופיות. זה היה הפרדוקס, או החריגה, הראשונה והראשונית[6] של חוק האחד. לפיכך האינסופיות האינטליגנטית האחת רתמה עצמה לחקר רב-יות[7]. בשל אינסוף האפשרויות של האינסוף האינטליגנטי, אין קץ לרב-יות. החקר, לפיכך, חופשי להמשיך לעד בהווה נצחי.

הערת המתרגם: תרגום אפשרי נוסף הוא "והעיקרית", במקום "והראשונית".

הערת המתרגם: המילה רב-יות, במקור: "Many-ness".

13.13 שואל: האם הגלקסיה שאנחנו נמצאים בה נוצרה על ידי האינטליגנציה האינסופית, או שהיא נוצרה על ידי חלק מהאינדיבידואליזציה של האינטליגנציה האינסופית?

רא: אני רא. הגלקסיה, וכל שאר הדברים החומריים אליהם אתם מודעים, הם תוצר של חלקים שעברו אינדיבידואליזציה מהאינסופיות האינטליגנטית. עם תחילתו של כל חֵקֶר, הוא, בתורו, מצא את מיקודו והפך לבורא-שותף. תוך שימוש באינסופיות האינטליגנטית, כל חלק ברא יקום ו—בכך שאיפשר למקצבי הבחירה החופשית לזרום, ובכך ששיחק עם הספקטרום האינסופי של אפשרויות—כל חלק מהאינדיבידואליזציה תיעל את האהבה/אור לתוך מה שייתכן והייתם מכנים אנרגיה אינטליגנטית וכך יצר את חוקי הטבע, כפי שהם נקראים, של כל יקום מסוים שהוא.

כל יקום, בתורו, עבר אינדיבידואליזציה לכדי מיקוד מסוים, והפך, בתורו, לבורא-שותף, ואיפשר גיוון נוסף, ובכך יצר אנרגיות אינטליגנטיות נוספות; והסדיר או גרם לחוקי טבע להופיע בדפוסי הרטט של מה שהייתם מכנים מערכת שמש. לפיכך, לכל מערכת שמש יש את, הבה נאמר, מערכת הקוֹאוֹרְדִּינָטוֹת[8] המקומית שלה של חוקי טבע אשלייתיים.

הערת המתרגם: הפירוש המילוני של "קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת" הוא: קבוצת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב כלשהו. יש לציין שהיות ורא מדברים כאן על עקרונות מֵטָפִיזִיִּים, ייתכן שהם התכוונו לכך במובן רחב יותר, הכולל גם ציר/י זמן וייתכן שמעבר לכך, אך זה נתון לפרשנות.

יש להבין שכל חלק, קטן ככל שיהיה, מכל דחיסות או דפוס אשלייתי, מכיל, כמו בתמונה הולוגרפית, את הבורא האחד אשר הוא האינסוף. לפיכך הכל מתחיל ונגמר במסתורין.

13.14 שואל: תוכל לומר לי כיצד החלק שעבר אינדיבידואליזציה מהאינסופיות האינטליגנטית יצר את הגלקסיה שלנו [בלתי ניתן לשמיעה] שאותו חלק יצר את המערכת הפלנטרית שלנו, ואם כן, כיצד זה קרה?

רא: אני רא. ייתכן ולא הבנו נכון את שאלתך. היינו תחת החריגה/רושם שכבר השבנו על שאלה מסוימת זו. תוכל לנסח מחדש את השאלה?

13.15 שואל: בראש ובראשונה, אם כן, כיצד, הבה נאמר, המערכת הפלנטרית שאנחנו נמצאים בה כעת התפתחה—האם כולה נוצרה בבת-אחת, או האם קודם כל נוצרה השמש שלנו וזה [בלתי ניתן לשמיעה] נוצרה?

רא: אני רא. התהליך, באשלייתכם, הוא מהגדול לקטן. לפיכך הבורא-השותף, שביצע אינדיבידואליזציה לגלקסיה, יצר דפוסי אנרגיה אשר התרכזו אז במיקודים מרובים של מודעויות תודעתיות נוספות של אינסופיות אינטליגנטית. לפיכך, מערכת השמש בה אתם חווים מגורים היא בעלת דפוסים, מקצבים וחוקי טבע, כפי שהם נקראים, משל עצמה, אשר ייחודיים לה. יחד עם זאת, ההתקדמות היא מהאנרגיה הסְפִּירָלִית[9] הגלקטית, לאנרגיה הספירלית של מערכת השמש, לאנרגיה הספירלית הפלנטרית, לנסיבות החוויתיות של אנרגיה ספירלית המתחילות את הדחיסות הראשונה של מודעות, או תודעה, של ישויות פלנטריות.

הערת המתרגם: הספירלית, הוא "המִסְתַּחְרֶרֶת" בעברית תקנית.

13.16 שואל: תוכל לספר לי אודות הדחיסות הראשונה הזו של ישויות פלנטריות?

רא: אני רא. כל צעד חוזר ומסכם את האינסופיות האינטליגנטית בתהליך גילוי המודעות שלה. בסביבה פלנטרית, הכל מתחיל במה שהייתם מכנים כָּאוֹס[10], אנרגיה שהיא חסרת-כיוון ואקראית באינסופיותה. לאיטו, במונחי ההבנה שלכם, מתגבש מיקוד של מודעות-עצמית. כך הלוגוס נע. אור מגיע ומגבש צורה באפלה בהתאם לדפוסי ולמקצבי הרטט של הבורא-השותף, ובכך בונה סוג מסוים של חוויה.

הערת המתרגם: כאוס הוא תֹּהוּ וָבֹהוּ.

זה מתחיל עם הדחיסות הראשונה שהיא דחיסות התודעה, צורות החיים אשר הן המים והמינרלים על פני הפלנטה לְמֵדוֹת מאש ומאוויר את מודעות ההוויה. זוהי הדחיסות הראשונה.

13.17 שואל: האם הדחיסות הראשונה הזו מתקדמת לאחר מכן אל מודעות גדולה יותר?

רא: האנרגיה הספירלית, המאפיינת את האור, כפי שאתם מכנים אותו, נעה בספירלת קו-ישר, ובכך נותנת לספירלות וֶקְטוֹר[11] בלתי-נמנע כלפי מעלה אל הוויה מקיפה יותר, בהקשר של אינסופיות אינטליגנטית. לפיכך, ההוויה מהמימד הראשון חותרת אל שיעורי הדחיסות-השנייה של סוג של מודעות הכוללת בתוכה צמיחה במקום התפרקות או שינוי אקראי.

הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך מההקשר ככל הנראה הכוונה היא לוֶקְטוֹר במובן הפיזיקלי. בהקשר זה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב. דוגמאות אפשריות לגדלים וקטוריים: העתק, מהירות, תאוצה וכוח.

13.18 שואל: תוכל להגדיר למה אתה מתכוון בצמיחה?

רא: אני רא. העלה בדמיונך, אם תרצה, את ההבדל שבין צורות חיי המים והמינרלים בעלות רטט מהרמה-הראשונה לבין ישויות הדחיסות-השנייה התחתונה אשר מתחילות לשוטט בתוך ועל פני ישותן[12]. תנועה זו היא המאפיין של הדחיסות השנייה, החתירה אל האור והצמיחה.

הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך נראה שב״לשוטט בתוך ועל פני ישותם״ כוונתם של רא כאן היא שישויות הדחיסות השנייה מתחילות לשוטט בתוך ועל פני ישויות הדחיסות הראשונה, כלומר על פני האדמה, בתוך המים, באוויר וכדומה.

13.19 שואל: למה אתה מתכוון בחתירה אל האור?

רא: אני רא. דוגמא פשטנית מאוד לצמיחה מהדחיסות-השנייה החותרת אל האור היא זו של העלה החותר אל מקור האור.

13.20 שואל: האם ישנו איזשהו הבדל פיזי בין הדחיסות הראשונה לשנייה? למשל, אילו הייתי יכול לראות, במצבי הנוכחי, פלנטה מהדחיסות-השנייה ופלנטה מהדחיסות-הראשונה, זו לצד זו, האם הייתי יכול לראות את שתיהן? האם שתיהן היו נראות לעין?

רא: אני רא. זה נכון. כל אוקטבת הדחיסויות שלכם הייתה נראית בבירור לעין אלמלא הדחיסויות הרביעית עד השביעית היו בוחרות, מרצונן החופשי, שלא להיראות.

13.21 שואל: אז איך הדחיסות השנייה מתקדמת אל השלישית?

רא: אני רא. הדחיסות השנייה חותרת אל הדחיסות השלישית, שהיא דחיסות תודעת-העצמי, או המודעות-העצמית. החתירה נעשית דרך הצורות העליונות של הדחיסות-השנייה, אשר בהן משקיעות ישויות בעלות זהות מהדחיסות-השלישית, במידה כזו שהן נהפכות למכלולי שכל/גוף המודעים לעצמם, ובכך הופכות למכלולי שכל/גוף/רוח ונכנסות אל הדחיסות השלישית, הדחיסות הראשונה של תודעת הרוח.

13.22 שואל: מהי רמת הדחיסות של כדור הארץ שלנו בזמן זה?

רא: אני רא. הספירה עליה אתם שוכנים היא מהדחיסות השלישית בישותה ביחס למכלולי השכל/גוף/רוח שלה. היא נמצאת כעת ברצף זמן/מרחב מהדחיסות הרביעית. זה מוביל לאסיף קשה במידת מה.

13.23 שואל: כיצד פלנטה מהדחיסות-השלישית הופכת לפלנטה מהדחיסות-הרביעית?

רא: אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה.

הדחיסות הרביעית היא, כפי שאמרנו, שיטתית בגישתה כתנועת המחוג על השעון. המרחב/זמן של מערכת השמש שלכם אפשר לספרה פלנטרית זו להסתחרר אל תוך מרחב/זמן בעל תצורת רטטים שונה. זה מוביל לכך שחריגות חדשות אלה מסוגלות לעצב מחדש את הספרה הפלנטרית. יחד עם זאת, צורות-המחשבה של האנשים שלכם במשך תקופת מעבר זו הן כאלה שמכלולי השכל/גוף/רוח הן של האינדיבידואל והן של החֲבָרוֹת[13] מפוזרים על פני הספקטרום במקום שייעשו מסוגלים לתפוס את המחט, הבה נאמר, ולהורות על המצפן להצביע בכיוון אחד.

הערת המתרגם: הכוונה היא לחֲבָרוֹת במובן הסוציולוגי, כלומר ל-'קהילות' או לקבוצות של בני אדם המקיימות קשרים חברתיים בתוכן ו/או ביניהן. במקור: "Societies".

לפיכך, הכניסה אל תוך רטט האהבה, אשר לעיתים מכונה רטט ההבנה על ידי האנשים שלכם, אינה יעילה במכלול החברתי הנוכחי. לכן, האסיף יהיה כזה שרבים יחזרו על מחזור הדחיסות-השלישית. האנרגיות של הנוודים, המורים, והתלמידים המתקדמים שלכם בתקופה זו כולן נחושות להגדיל את האסיף. אולם, ישנם מעטים הניתנים לאיסוף.

13.24 שואל: אני רוצה להתנצל על כך שמדי פעם אני שואל שאלות שאינן נכונות או שאינן הולמות. לפעמים זה קשה לשאול בדיוק את השאלה הנכונה. אין ברצוני לכסות שוב נושאים שכבר עברנו עליהם. שמתי לב שפרק זמן זה קצר יותר במעט מפרקי הזמן הקודמים. האם ישנה סיבה לכך?

רא: אני רא. האנרגיה החיונית של הכלי נמוכה במידת מה.

13.25 שואל: מזה אני מניח שיהיה זה רעיון טוב לא לקיים מפגש נוסף היום. האם זה נכון?

רא: אני רא. טוב יהיה לקיים מפגש מאוחר יותר במידה ומקובל שנשגיח על כלי זו ונחדול מלהשתמש בה כאשר היא תיעשה דלה בחומר שאנו לוקחים ממנה. אין ברצוננו לכלות כלי זו.

13.26 שואל: זה תמיד מקובל בכל מפגש שהוא. אשאל את שאלתי האחרונה. האם יש דבר כלשהו שבאפשרותנו לעשות על מנת שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לסייע להתקשרויות אלה?

רא: אני רא. הכל כשורה. כל אחד מכם קפדני ביותר. המשיכו באותו האופן. האם ישנה שאלה קצרה נוספת?

13.27 שואל: טום פלהרטי (Tom Flaherty) יהיה כאן הערב ויעזור במפגש הערב. האם זה בסדר?

רא: אני רא. זה נכון.

אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו

©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/