התקשור של רא - לימוד חוק האחד - מפגש 41

המפגש מתמקד במספר נושאים מרכזיים: דון מנסה להבין כיצד להכין סביבה מתאימה לתקשור עם רא. רא מבהירים שהמיקום הפיזי אינו קריטי כמו טיהורו והקדשתו לצורך התקשורים. לאחר מכן, דון ורא דנים במהות השמש כתת-לוגוס שנוצר מהלוגוס, וכבריאה חיה המשמשת כשותפה-בריאה לישויות מהדחיסות השישית. דון מבקש מרא שיסביר על מרכזי האנרגיה מהדחיסות הראשונה ועד השלישית, תוך כדי דיון באבולוציה מהישויות הפשוטות ביותר (כמו הפוטון והדינופלגלטים החד-תאיים) ועד לישויות מורכבות יותר בעלות מרכזים אנרגטיים פעילים. רא מסביר שהפעלת מרכזי האנרגיה תלויה ברצון הישות ולא רק בתהליך מכני. לבסוף, רא מתאר את האבולוציה של מכלול הזיכרון החברתי שלהם, ומסביר כי ההרמוניה שלהם אפשרה התפתחות מואצת אך יצרה נאיביות שפגעה בעבודה שלהם בכדור הארץ.

41.0 רא: אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האינסופי. אנו מתקשרים כעת.

41.1 שואל: יש לי שאלה לוגיסטית להתחיל איתה. אני יודע שזו שאלה טיפשית, אבל אני חייב לשאול אותה כדי להיות בטוח.

ייתכן שנצטרך לעבור בעתיד ממיקום זה למיקום שנמצא אלף מייל או יותר מכאן. האם תהיה לכך השפעה כלשהי על הקשר שלנו עם רא?

רא: אני רא. זו אינה שאלה טיפשית. המיקום חסר-חשיבות, שכן האין אנו בַּבְּרִיאָה? עם זאת, או שמקום העבודה יִקָּבַע על ידכם בקפידה כבעל רמות רטט נאותות, או שיוּצע שיבוצע טיהור למקום ושהוא יוּקְדַּשׁ דרך מדיטציה לפני השימוש הראשוני. זה עשוי להיות כרוך במטלות יומיומיות-לכאורה כגון טיהור או צביעת משטחים שאתם עשויים להחשיב כפגומים ברמה בלתי-הולמת.

41.2 שואל: אני בקיא בטקס הגירוש של הפֶּנְטַגְרָם^[1] הקטן. רק תהיתי אם הטקס הזה שימושי בהכנת מקום לעבודה מסוג זה?^[2]הערת המתרגם: "פֶּנְטַגְרָם" הוא השם הלועזי שניתן לצורה הגיאומטרית בעלת המאפיינים הבאים: כוכב מחומש בעל חמישה קודקודים המורכב ממשולשים זהים שווי שוקיים, כך שזווית כל קודקוד היא בת 36 מעלות.

הערת העורך: ניתן למצוא הסבר לטקס הגירוש במספר טקסטים של המסדר ההרמטי של השחר המוזהב (Hermetic Order of the Golden Dawn), בין היתר כנספח בספר ״הקוסם, הכשרתו, ועבודתו״ של ו.א. באטלר. (W.E. Butler’s book: "The

Magician, His Training, and His Work").

רא: אני רא. זה נכון.

41.3  שואל: אז, באופן כללי, מה שאתה אומר זה שאפילו אם היינו עוברים למרחק של יותר מאלף מייל, אם נכין בקפידה מקום שמצאנו, אפילו אם היה בשימוש לפני כן בידי אחרים, ניתן יהיה להכשירו לרמה מספקת. האם זה נכון?

רא: אני רא. כן.

41.4 שואל: בניסיוני לגבש הבנה מההתחלה, ניתן לומר, החל מהאינסוף האינטליגנטי ועד למצב ההוויה הנוכחי שלנו, אני מתקשה במידת מה, אבל אני חושב שעליי לחזור ולחקור את השמש שלנו כיוון שהיא תת-הלוגוס אשר יוצר את כל מה שאנו חווים במערכת הפלנטרית המסוימת הזאת.

האם תוכל לתת לי תיאור של השמש, של השמש שלנו?

רא: אני רא. זו שאלה שלא ניתן לענות עליה בקלות בשפתכם, שכן לשמש יש מספר היבטים ביחס לאינסוף האינטליגנטי, לאנרגיה אינטליגנטית ולכל דחיסות של כל פלנטה, כפי שאתם מכנים סְפֵרוֹת אלו. יתרה מכך, הבדלים אלו משתרעים גם אל החלק המטאפיזי, או חלק הזמן/מרחב, של הבריאה שלכם.

ביחס לאינסוף האינטליגנטי, גוף השמש הוא, במידה שווה עם כל חלקי הבריאה האינסופית, חלק מאינסוף זה.

ביחס לאינסוף האינטליגנטי המְאוּפְשָׁר^[3] העושה שימוש באנרגיה אינטליגנטית, [השמש] מהווה צאצא, הבה נאמר, של הלוגוס עבור מספר גדול בהרבה של תת-לוגוי. הערת המתרגם: תרגומים חלופיים אפשריים למילה המאופשר הם “המוּעֲצָם” או “המוּפְעָל”. נתון לפרשנות. במקור: Potentiated.

מערכת היחסים היא היררכית בכך שהתת-לוגוס משתמש באנרגיה האינטיליגנטית בדרכים שהוגדרו ע"י הלוגוס ומשתמש ברצונו החופשי על מנת ליצור במשותף את הדַּקּוּיוֹת המלאות, הבה נאמר, של הדחיסויות שלכם כפי שאתם חווים אותן.

ביחס לדחיסויות, ניתן לראות בגוף השמש, במובן הפיזי, כפי שהייתם אומרים, כגוף גדול של אלמנטים גָּזִיִּים העוברים תהליכי היתוך ומקרינים חום ואור.

מבחינה מטאפיזית, השמש מקבלת משמעות עבור הדחיסות הרביעית עד השביעית בהתאם ליכולת ההולכת וגדלה של ישויות בדחיסויות הללו לתפוס את טבעו של גוף השמש הזה כבריאה חיה וכישות-שותפה, או כעצמי-אחר. לפיכך, בצפיפות השישית ניתן לבקר בשמש ואף להתגורר בה

על ידי אלו השוכנים בזמן/מרחב, וייתכן אף שהיא תיווצר בחלקה מרגע לרגע על ידי תהליכי הישויות מן הדחיסות-השישית, במהלך התפתחותן.

41.5 שואל: האם באמירה האחרונה שלך התכוונת לכך שהישויות מהדחיסות-השישית ממש יוצרות את התגשמות השמש בדחיסות שלהן? תוכל להסביר למה התכוונת בכך?

רא: אני רא. בדחיסות זו, חלק מהישויות שאמצעי הרבייה שלהן הוא היתוך, יכולות לבחור לבצע חלק זה מהחוויה כחלק מהוויית גוף השמש. לפיכך, באפשרותכם לחשוב על חלקים מהאור שאתם מקבלים כצאצאי ביטוי היצירה של אהבה מהדחיסות-השישית.

41.6 שואל: אז האם ניתן לומר שישויות מהדחיסות-השישית משתמשות במנגנון הזה כדי להיות שׁוּתָּפוֹת-בריאה בקִרְבָה רבה יותר לבורא האינסופי?

רא: אני רא. זה נכון במדויק כפי שניתן לראות בחלקים האחרונים של הדחיסות השישית, השואפת לחוויות דחיסות השער.

41.7 שואל: תודה. מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לחקור מה קורה כאשר נוצרת הדחיסות הראשונה ואיך נוצרים לראשונה מרכזי האנרגיה בישויות. הרשה לי לשאול אותך תחילה, האם יש היגיון כלשהו בלשאול אותך האם לשמש עצמה יש דחיסות, או שהיא כל הדחיסויות?

רא: אני רא. תת-הלוגוס הוא מהאוקטבה כולה ואינו מהווה ישות אשר חווה את הלמידה/לימוד של ישויות כמוכם.

41.8 שואל: כאשר נוצרת הדחיסות הראשונה, ה—אני עומד לומר אמירה בהתאם להבנתי ותקן אותי ברשותך. אני… אינטואיטיבית, אני רואה את הדחיסות הראשונה נוצרת על ידי מרכז אנרגיה אשר הוא מערבולת. מערבולת זו אז גורמת לתנועות הסיבוביות של האור שציינתי קודם לכן, רטט שהוא אור, אשר מתחיל אז להידחס לחומרי הדחיסות הראשונה. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון עד כמה שההיגיון שלך הוביל אותך. עם זאת, ייטב לציין כי בידי הלוגוס תוכנית כל דחיסויות האוקטבה בהשלמה פוטנציאלית טרם הכניסה לרצף המרחב/זמן בדחיסות הראשונה. לפיכך,  מרכזי האנרגיה קיימים עוד לפני התגשמותם.

41.9 שואל: אם כן, מהי הישות הפשוטה ביותר שמתגשמת? אני מניח שזה עשוי להיות תא בודד או משהו כזה. ואיך היא מתפקדת ביחס למרכזי אנרגיה?

רא: אני רא. הישות הגשמית הפשוטה ביותר היא אור, או מה שקראתם לו הפוטון. ביחס למרכזי אנרגיה ניתן לראותו כַּמֶּרְכָּז, או כַּיְסוֹד, של כל שדות האנרגיה אשר באים לידי ביטוי.

41.10 שואל: כאשר נוצרת הדחיסות הראשונה, יש לנו אש, אוויר, אדמה ומים. בנקודה מסוימת ישנה תנועה, או אינדיבידואציה, ראשונה של חיים לתוך חלק של התודעה אשר בעל יכולת תנועה עצמאית. האם תוכל לתאר את תהליך היצירה של זה ואיזה סוג של מרכז אנרגיה יש לו?

רא: אני רא. הדחיסות הראשונה, או דחיסות הקרן-האדומה, על אף שנמשכת לצמיחה, אינה ברטט המתאים עבור אותם תנאים התורמים למה שבאפשרותכם לכנות ניצוץ המודעות. במעבר אנרגיות הרטט מאדום לכתום, סביבת הרטט היא כזו אשר ממריצה את החומרים הכימיים, שעד לאחרונה היו בלתי פעילים, להשתלב באופן כזה שאור ואהבה מתחילים את פעולת הצמיחה.

ההשערה שהעלית קודם בנוגע לישויות חד-תאיות, כגון הדִּינוֹפְלָגֶלָט^[4] הפּוֹלִימוֹרְפִי, נכונה. המנגנון הוא כזה של המשיכה של האור המסתלסל מעלה. אין שום דבר אקראי בכך או בכל חלק אחר של האבולוציה.הערת המתרגם: "דִּינוֹפְלָגֶלָט" (בלועזית: "Dinoflagellate") הוא אורגניזם חד־תאי אִיקַרְיוֹטִי. בתרגום ישיר לעברית, משמעות המונח היא "חַד-תָּאִי מַצְלִיף".

41.11 שואל: כפי שזכור לי, לדִּינוֹפְלָגֶלָט הפּוֹלִימוֹרְפִי יש תא מבוסס ברזל ולא נחושת. האם תוכל להגיב על כך?

רא: אני רא. מידע זה אינו מהותי. הבסיס של כל חילוף חומרים שהוא, הבה נאמר, הוא זה שניתן למצוא בחומרים הכימיים של סביבת המוצא.

41.12 שואל: הערתי על כך פשוט מפני שזה מצביע על כך שיש לו את תנועת בעלי-החיים שלנו, עם תאים מבוססי נחושת, ויחד עם זאת יש לו את התא מבוסס הברזל של הצומח, מה שמעיד על מעבר, ייתכן, מצמח לבעל-חיים. האם אני טועה? הזיכרון שלי קצת מעורפל לגבי זה.

רא: אני רא. זה לא שאתה טועה, אלא שאין להסיק מסקנות ממידע שכזה. יש כמה סוגים שונים של בסיסים לישויות בעלות תודעה, לא רק על פני הסְפֵרָה הפלנטרית הזו, אלא במידה רבה הרבה יותר בצורות שנמצאות על פלנטות של תת-לוגוי אחרים. הכלי הכימי הוא זה שמאכלס, בצורה הנוחה ביותר, את התודעה. תפקוד התודעה הוא מוקד העניין, ולא ההרכב הכימי של הכלי הפיזי.

שמנו לב כי אלו אשר אתם מכנים מדענים התחבטו בהבדלים המגוונים ובקשרים האפשריים שבין שלבים, סוגים ותנאים שונים של צורות חיים. אין זה חומר פורה, שכן כל אלו נובעים מבחירה רגעית של תת-הלוגוס שלכם.

41.13 שואל: לא התכוונתי לבזבז זמן עם השאלה ההיא, אבל במקרה הזכרת את התא הבודד המסוים ההוא. האם לדִּינוֹפְלָגֶלָט הפּוֹלִימוֹרְפִי הזה יש, אם כן, מרכז אנרגיה כתום?

רא: אני רא. זה נכון.

41.14 שואל: האם מרכז אנרגיה זה, אם כן, בקנה מידה קטן מאוד, קשור למרכז האנרגיה הכתום שבאדם?

רא: אני רא. הצבע האמיתי זהה לחלוטין. עם זאת, תודעת תחילת הדחיסות-השנייה היא פרימיטיבית והשימוש בקרן הכתומה מוגבל לביטוי העצמי אשר ניתן לתפוס כתנועה והישרדות.

בדחיסות השלישית, בזמן זה, לאלו הנאחזים בקרן הכתומה יש מערכת הרבה יותר מורכבת של חריגות דרכה הקרן הכתומה מתגשמת. זה מסובך במידת מה. נשתדל לפשט.

הצבע האמיתי המתאים לדחיסות השלישית הוא, כפי שוידאת, צהוב. אולם, השפעות הצבע-האמיתי הירוק הפועלות על ישויות הקרן-הצהובה גרמו לישויות רבות לחזור להתחשבות בעצמי, במקום לצעוד קדימה לעבר התחשבות בעצמי-האחר, או בקרן הירוקה.

ייתכן שזה לא ייראה כבעל אופי מקוטב שלילית^[5], שכן הישות המקוטבת-שלילית עובדת באופן מאוד אינטנסיבי עם ההתגשמויות העמוקות ביותר של אנרגיות קבוצת הקרן-הצהובה, בייחוד במניפולציות של העצמי-האחר לשם שירות-העצמי. אלו החוזרים לקרן הכתומה—ונוסיף כי ישנם רבים כאלו על פני המישור שלכם בזמן זה—הם אלו החשים את רטטי הצבע-האמיתי הירוק, ולכן מגיבים בדחיית פעילויות ממשלתיות וחברתיות כשלעצמן ותרים שוב אחר העצמי.הערת המתרגם: ניסוח קטע זה מעורפל במקור, ועשוי לחילופין להיות בעל המשמעות: "אין לראות בכך כבעל אופי מקוטב שלילית". התרגום שנבחר תואם, למיטב הבנתנו, את כוונתם האמיתית של רא, היות והם נוטים לנסח את תשובותיהם בצורה עניינית וניטרלית, לרוב ללא שיפוט או המלצה. במקור: "This may not be seen to be of a polarized nature".

עם זאת, בכך שהישות לא פיתחה את הקרן הצהובה באופן נאות כך שתאזן את קצבי הרטט האישיים שלה,  מוצבת אז בפניה משימת ההפעלה והאיזון הנוסף של העצמי ביחס לעצמי, ומכאן התגשמויות הקרן-הכתומה בצומת מרחב/זמן זה.

לפיכך, הצבע-האמיתי הכתום הוא כפי שהוא, ללא הבדל. אולם, ניתן לראות את ההתגשמויות של קרן זו, או של כל קרן שהיא, כמגוונות ביותר בהתאם לרמות ולאיזוני הרטט של מכלולי השכל/גוף או השכל/גוף/רוח אשר מבטאים את האנרגיות הללו.

41.15 שואל: האם תוכל לומר לי מהי הישות הפשוטה והראשונה ביותר שיש לה מרכזי אנרגיה הן של הקרן הכתומה והן של הקרן הצהובה?

רא: אני רא. על פני הסְפֵרָה הפלנטרית שלכם, אלו החווים את החוויות הראשונות של הקרן הצהובה הם אלו מאופי החי והצומח אשר מוצאים את הצורך להתרבות בטכניקות דו-מיניות, או שרואים צורך בלהיות תלויים באופן כלשהו בעצמי-אחרים לשם הישרדות וצמיחה.

41.16 שואל: אם כן איזו ישות תהיה הפשוטה ביותר בעלת הפעלה של אדום, כתום, צהוב וירוק?

רא: אני רא. מידע זה כוסה במפגש קודם^[6]. הערת העורך: ככל הנראה מתייחסים ל-35.1.בשביל אולי לפשט את שאלתך, ניתן לראות בכל מרכז כבעל הפעלה פוטנציאלית בדחיסות השלישית, כאשר בידי ישויות הדחיסות-השנייה המאוחרת קיימת היכולת, אם נעשה שימוש יעיל בחוויה, לרטוט ולהפעיל את מרכז האנרגיה של הקרן-הירוקה.

ישות הדחיסות-השלישית, בהיותה בעלת פוטנציאל למודעות-עצמית מלאה, מחזיקה לפיכך בפוטנציאל להפעלה מינימלית של כל מרכזי האנרגיה. הדחיסויות הרביעית, החמישית והשישית הן אלה המזקקות את מרכזי האנרגיה הגבוהים יותר. הדחיסות השביעית היא דחיסות של השלמה ופנייה כלפי על-זמניות, או נִצְחִיּוּת.

41.7 שואל: ובכן, האם אז לבעל-חיים בדחיסות השנייה יהיו את כל מרכזי האנרגיה בהוויתו באיזשהו אופן, פשוט לא מופעלים?

רא: אני רא. זה נכון במדויק.

41.18 שואל: עכשיו, בעל-החיים בדחיסות השנייה מורכב מאור כפי שגם כל הדברים. מה שאני מנסה לחתור אליו זה הקשר בין האור שממנו נוצרו הגופים השונים של בעלי-החיים, והקשר של זה למרכזי האנרגיה הפעילים, ולאלו שאינם פעילים, ואיך זה קשור ללוגוס. זו שאלה שקשה לשאול.

האם תוכל לתת לי איזושהי תשובה לזה?

רא: אני רא. התשובה היא להפנות מחדש את תהליכי החשיבה שלך מכל נקודת מבט מכנית של אבולוציה. רצון הלוגוס מציב את הפוטנציאלים הזמינים לישות המתפתחת. רצון הישות, ככל שהיא מתפתחת, הוא המדד היחיד לקצב ולדקדקנות ההפעלה והאיזון של מרכזי האנרגיה השונים.

41.19 שואל: תודה. במפגש של אתמול או שלשום, הזכרת מהירות משתנה של סיבוב או של פעילות מרכזי האנרגיה. למה התכוונת בזה, מהירות הסיבוב?

רא: אני רא. לכל מרכז אנרגיה יש טווח רחב של מהירות סיבובית, או כפי שתוכלו לראות זאת בצורה יותר ברורה ביחס לצבע - זוֹהַר. ככל שהרצון של הישות, בצורה חזקה יותר, מתרכז בכל אחד ממרכזי האנרגיה ומזקק או מטהר אותו, כך כל מרכז אנרגיה יהיה זוהר או פעיל יותר מבחינה סיבובית. אין הכרח שמרכזי האנרגיה יופעלו לפי הסדר במקרה של הישות בעלת מודעות-עצמית. לפיכך, יכול להיות שלישויות יהיו מרכזי אנרגיה זוהרים ביותר בעודן לא-מאוזנות למדי בהיבט הקרן-הסגולה שלהן בגלל חוסר במתן תשומת-לב למכלול החוויה של הישות.

ניתן לראות את המפתח לאיזון בתגובה שלא נלמדה, הספונטנית והכנה של ישויות כלפי חוויות, אשר בכך עושות שימוש מֵרַבִּי בחוויה, ולאחר מכן ביישום תרגילי האיזון להשגת הגישה ההולמת ביותר עבור הספקטרום המטוהר ביותר של התגשמות מרכז האנרגיה בקרן הסגולה.

זו הסיבה שהזוהר, או מהירות הסיבוב, של מרכזי האנרגיה אינם נחשבים להיות מעל להיבט המאוזן, או להתגשמות הקרן-הסגולה של הישות בכל הנוגע למוכנות לאסיף; משום שאותן ישויות שאינן מאוזנות, בעיקר ביחס לקרניים העיקריות, לא יוכלו לעמוד בהשפעת האהבה והאור של האינסוף האינטליגנטי במידה הנדרשת לשם האסיף.

41.20 שואל: האם תוכל לומר לי מה ההבדל בין מרחב/זמן לזמן/מרחב?

רא: אני רא. אם נשתמש במילותיכם, ההבדל הוא בין הנראה ללא נראה, או הפיזי למטאפיזי. אם נשתמש במונחים מתמטיים, כפי שעושה זה שאתם מכנים לארסון, ההבדל הוא בין s/t ל t/s^[7].הערת המתרגם: מההקשר ובהתאם לרישום המתמטי המקובל, סביר להניח כי האות t מייצגת זמן (time) וכי האות s מייצגת מרחב (space).

41.21 שואל: ציינת במפגש האחרון שצוֹם הייתה שיטה להסרת צורות-מחשבה לא רצויות. האם תוכל להרחיב על תהליך זה ולהסביר קצת יותר על איך זה עובד?

רא: אני רא. זו, כמו כל טכניקות הריפוי, חייבת להיות מבוצעת על ידי ישות מודעת; כלומר, ישות המודעת לכך שלהיפטר מחומרים עודפים ובלתי רצויים ממכלול הגוף שקול ללהיפטר מחומרים עודפים או בלתי רצויים מהשכל או מהרוח. לפיכך, המשמעת או השלילה היחידים של החלק הבלתי רצוי כחלק הולם מהעצמי, מועברת דרך עץ השכל מטה, דרך הגזע, לרמות תת-מוּדָעוֹת בהן נוצר החיבור. וכך הגוף, השכל, והרוח אז, יחדיו, מבטאים שלילה של חומרים רוחניים או מנטליים עודפים או בלתי-רצויים כחלק מהישות.

הכל אז נושר, והישות—בעודה מבינה, אם תרצו, ומעריכה את אופי החומר הנדחה כחלק מהעצמי הגדול-יותר, אף על פי כן, דרך פעולת הרצון—מטהרת ומזקקת את מכלול השכל/גוף/רוח, וכך מביאה לידי התגשמות את הגישה הרצויה של מכלול הגוף או מכלול הרוח.

41.22 שואל: אם כן, האם זה כמו תכנות מחדש מודע של זרז? למשל, עבור חלק מהישויות זרז מתוכנת על ידי האני העליון על מנת ליצור חוויות כך שהישות תוכל לשחרר את עצמה מהטיות בלתי-רצויות. האם זה שקול, אם כן, לכך שהישות תתכנת את השחרור הזה באופן מודע ותשתמש בצום כַּדרך לתקשורת עם עצמה?

רא: אני רא. זה לא רק נכון אלא ניתן להרחבה אף יותר. העצמי, אם מודע במידה גדולה מספיק למנגנוני הזרז הזה ולטכניקות התכנות, עשוי, באמצעות ריכוז הרצון ויכולת האמונה בלבד, לגרום לתכנות מחדש ללא המקבילה לצום, לדיאטה, או מִשְׁמָעוֹת מקבילות אחרות של מכלול הגוף. 

41.23 שואל: יש לי ספר, חניכה^[8], בו האישה מתארת חניכה. האם תוכן הספר הזה מוכר לך?  הערת העורך: חניכה, מאת אליזבת הייך.

רא: אני רא. זה נכון. אנו סורקים את השכל שלך.

41.24 שואל: ג'ים קרא את כל הספר. אני קראתי רק חלק ממנו, אבל תהיתי אם התורה שבספר ביחס לאיזון הייתה תורתך, התורה של רא?

רא: אני רא. זה נכון בעיקרון, עם חריגות שניתן לראות כאשר בודקים ומשווים את החומר הזה לחומר שהצענו.

41.25 שואל: מדוע מרכזי האנרגיה האדום, הצהוב והכחול מכונים מרכזי אנרגיה עיקריים? אני חושב שאני מבין את זה מחומר קודם, אך האם יש איזושהי התחקות אחורה של הצבעים העיקריים הללו לאינסוף האינטליגנטי אשר עמוקה יותר ממה שנתת לנו?

רא: אני רא. איננו יכולים לומר מה עשוי להיראות עמוק לישות כזו או אחרת. הקרן האדומה, הצהובה, והכחולה עיקריות בגלל שהן מסמלות פעילויות בעלות אופי ראשוני.

הקרן האדומה היא היסוד; הקרן הכתומה היא התנועה לעבר הקרן הצהובה, אשר היא קרן המודעות-העצמית והאינטראקציה. הקרן הירוקה היא התנועה דרך מגוון חוויות חילופי אנרגיה הקשורות בחמלה ואהבה סולחת-כל לקרן העיקרית הכחולה, שהיא הקרן הראשונה של הקרנת העצמי ללא התחשבות בפעולות כלשהן של האחר.

ישות הקרן-הירוקה חסרת-השפעה כאשר ניצבת בפני חסימה מצד עצמי-אחרים. ישות הקרן-הכחולה היא בוראת-שותפה. ייתכן וזה פשוט יהיה ניסוח מחדש של פעילות קודמת, אך אם תחשיב את פעילות הלוגוס כמייצגת את הבורא האינסופי במימוש ידיעת הבורא על ידי הבורא, ייתכן ותוכל לראות את הצעדים שבאמצעותם ניתן להשיג זאת.

האם יורשה לנו לבקש שאלה מלאה אחרונה אחת לפני שנעזוב את המפגש הזה?

41.26 שואל: ייתכן וזו תהיה שאלה ארוכה מדי למפגש זה, אבל אשאל אותה, ואם היא ארוכה מדי נוכל להמשיך אותה במועד מאוחר יותר.

האם תוכל לספר לי על התפתחות מכלול הזיכרון החברתי רא מהתחלותיו הראשונות, ובאיזה זרז הוא השתמש על מנת להגיע לאן שהוא נמצא כעת מבחינת הפעלת הקרניים? האם זו שאלה ארוכה מדי?

רא: אני רא. השאלה אינה דורשת תשובה ארוכה, משום שאנו אשר חווינו את דחיסויות הרטט על פני אותה סְפֵרָה פלנטרית שאתם מכנים נוֹגַהּ (Venus) היינו ברי-מזל בכך שיכולנו לנוע בהרמוניה עם הרטטים הפלנטריים, עם התבגרות הרמונית לדחיסות השנייה, השלישית והרביעית, וחוויה מואצת מאוד של הדחיסות-הרביעית.

בילינו זמן/מרחב רב, אם תרצו, בדחיסות החמישית באיזון החמלה העזה שצברנו בדחיסות הרביעית. ההתבגרות הייתה, שוב, הרמונית, ומכלול הזיכרון החברתי שלנו, שהפך למוצק ביותר בדחיסות הרביעית, נותר בעל אופי חזק ומועיל מאוד.

העבודה שלנו בדחיסות-השישית גם היא הואצה מאוד בשל הרמוניית מכלול הזיכרון החברתי שלנו, כך שיכולנו לצאת במסע כחברים בקונפדרציה על מנת להתקרב במהירות רבה אף יותר להתבגרות לדחיסות השביעית. אולם, ההרמוניה שלנו היוותה ומהווה מקור מצער מאד לתמימות בכל הנוגע לעבודה עם הפלנטה שלכם. האם יש שאלה קצרה לפני שנעזוב כלי זו?

41.27 שואל: אשאל רק אם יש משהו שבאפשרותנו לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?

רא: אני רא. הכל כשורה. אני עוזב אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, לפיכך, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.

[1] הערת המתרגם: "פֶּנְטַגְרָם" הוא השם הלועזי שניתן לצורה הגיאומטרית בעלת המאפיינים הבאים: כוכב מחומש בעל חמישה קודקודים המורכב ממשולשים זהים שווי שוקיים, כך שזווית כל קודקוד היא בת 36 מעלות.

[2] הערת העורך: ניתן למצוא הסבר לטקס הגירוש במספר טקסטים של המסדר ההרמטי של השחר המוזהב (Hermetic Order of the Golden Dawn), בין היתר כנספח בספר ״הקוסם, הכשרתו, ועבודתו״ של ו.א. באטלר. (W.E. Butler’s book: "The

Magician, His Training, and His Work").

[3] הערת המתרגם: תרגומים חלופיים אפשריים הם “המוּעֲצָם” או “המוּפְעָל”. נתון לפרשנות. במקור: “Potentiated”.

[4] הערת המתרגם: "דִּינוֹפְלָגֶלָט" (בלועזית: "Dinoflagellate") הוא אורגניזם חד־תאי אִיקַרְיוֹטִי. בתרגום ישיר לעברית, משמעות המונח היא "חַד-תָּאִי מַצְלִיף".

[5] הערת המתרגם: ניסוח קטע זה מעורפל במקור, ועשוי לחילופין להיות בעל המשמעות: "אין לראות בכך כבעל אופי מקוטב שלילית". התרגום שנבחר תואם, למיטב הבנתנו, את כוונתם האמיתית של רא, היות והם נוטים לנסח את תשובותיהם בצורה עניינית וניטרלית, לרוב ללא שיפוט או המלצה. במקור: "This may not be seen to be of a polarized nature".

[6] הערת העורך: ככל הנראה מתייחסים ל-35.1.

[7] הערת המתרגם: מההקשר ובהתאם לרישום המתמטי המקובל, סביר להניח כי האות "t" מייצגת "זמן" (time) וכי האות "s" מייצגת "מרחב" (space).

[8] הערת העורך: חניכה, מאת אליזבת הייך (Elisabeth Haich).