התקשור של רא - לימוד חוק האחד - מפגש 43

https://youtu.be/190uEKF90ac?si=rAtLPuaCayZ_5X41

בתחילת המפגש, רא מבקש מדון שיסדר קפל בסדין ליד ראשה של קרלה כי הוא מפריע לתקשור. לאחר מכן, הם ממשיכים את השיחה מהמפגש הקודם על השחתת בקר. רא מציין שוב שהוא אינו מחשיב את המידע על השחתת בקר כמהותי או חשוב. דון ורא דנים באיזון מרכזי האנרגיה ודון מבקש לדעת האם זרז הכאב הפיזי נמצא בשימוש גם בדחיסות הרביעית. הוא לומד שיש סוג של כאב בסוף הדחיסות הרביעית וגם שתוחלת החיים הממוצעת של ישות בדחיסות הרביעית היא כ-90,000 שנה. רא מוסיף שגלגולי נשמות אכן מתרחשים גם בדחיסות הרביעית, ושמחזור הדחיסות הרביעית הוא כ-30 מיליון שנה. הוא גם מגלה לדון מדוע צריכת מזון בדחיסות הרביעית מלמדת את הישויות סבלנות. רא ודון ממשיכים את הדיון על מזון ועל זרזים בדחיסויות הבאות, וכיצד הישויות עוברות את האסיף בדחיסויות המתקדמות. לבסוף, רא דוחים את הרעיון של דון לבנות "כלוב פאראדיי" או "מיכל בידוד" לצורך ריכוז במדיטציה, וממליצים במקום זאת על מדיטציה בסביבה מבודדת מיוערת, המוקדשת לחיפוש הבורא האחד האינסופי, מתוך אהבת הדחיסות השניה ואהבה ותמיכה בעצמי-אחרים.

43.0 רא: אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי.

לפני שֶׁנְּתַקְשֵׁר האם נוכל לבקש את התאמת המיקום, מבלי לגעת במכלול הגוף הפיזי של כלי זו, של הפריט שלוחץ על ראשה של הכלי. זה גורם להפרעה מסוימת בתקשור שלנו.

43.1 שואל: האם זו הכרית או משהו אחר? האם אתה… האם אתה מדבר על הכרית שמתחת לצוואר?

רא: אני רא. יש קו הפרעה החוצה את כתר הראש.

43.2 שואל: האם זה זה? [השואל מוצא קפל של שני אינץ׳ בסדין שלושה אינץ׳ מעל לראש הכלי ומשטח אותו.] האם זה הכל?

רא: אני רא. זה נכון. בבקשה הגדל את המרחק מכתר הראש.

43.3 שואל: [קפלים בסדין מיושרים לכל אורך הסדין בסמוך לראש הכלי.] האם זה משביע רצון?

רא: אני רא. כן.

43.4 שואל: אני מתנצל שלא שמנו לב לזה.

רא: אנו מתקשרים כעת.

43.5 שואל: אנסה פשוט להמשיך מהשאלה האחרונה שנשארה מהמפגש הקודם, אם תוכל לענות עליה. אני לא יודע אם יש לכך חשיבות כלשהי, אך בדיוק עלה בדעתי שהחלקים שמּוּסָרִים בהשחתות הבקר זהים בכל פעם, ורק תהיתי אם זה קשור למרכזי האנרגיה, ואם זה אכן כך, מדוע הם חשובים?

רא: אני רא. זה נכון בעיקרון, אם תוכל להבין שקיים קשר בין מרכזי האנרגיה לצורות-מחשבה שונות. לכן, פחדי תודעת ההמונים יוצרים את האקלים להתמקדות בהסרת חלקי-גוף אשר מסמלים אזורי דאגה או פחד בתודעת ההמונים.

43.6 שואל: האם אתה אומר, אם כן, שהחלקים הללו שמוסרים קשורים לתודעת ההמונים של הצורה האנושית מהדחיסות-השלישית על הפלנטה, ושנעשה שימוש בפחד הזה בדרך כלשהי על ידי ישויות הדחיסות-השניה, או—תיקון, ישויות צורת-המחשבה—אשר מבצעות את הטלות המום הללו?

רא: אני רא. זה נכון, כפי שצוין לאחרונה. ישויות צורת-המחשבה ניזונות מפחד; לפיכך הן מסוגלות לעשות נזק מדויק בהתאם למערכות סִמְלִיּוֹת. הסוגים האחרים של ישויות הדחיסות-השניה עליהן אתה מדבר זקוקים למה שאתם מכנים דם.

43.7 שואל: הסוגים האחרים הללו של ישויות הדחיסות-השניה צריכים את הדם כדי להישאר במישור הפיזי? האם הם נכנסים לדחיסות הפיזית שלנו ויוצאים ממנה מאחד המישורים האַסְטְרָלִים?

רא: אני רא. הישויות הללו הן, הבה נאמר, יצורים מקבוצת אוריון. הן לא קיימות במישורים אסטרלים, בניגוד לצורות-המחשבה, אלא ממתינות מתחת לפני שטח כדור הארץ. אנו, כמו תמיד, מזכירים לך כי הרושם שלנו הוא שמידע זה אינו בעל-חשיבות.

43.8 שואל: אני מסכים איתך בלב שלם, אבל אני לפעמים אובד עצות, לפני חקירת תחום מסוים, ביכולתי לדעת האם הוא יוביל להבנה טובה יותר. זה פשוט היה נראה לי קשור באופן כלשהו למרכזי האנרגיה עליהם דיברנו.

אני עומד להצהיר הצהרה ואבקש שתגיב על נכונותה. ההצהרה היא:

כאשר אור הבורא מפוצל או מחולק לצבעים ומרכזי אנרגיה לצורך חוויה, אז בשביל להתאחד שוב עם הבורא, על מרכזי האנרגיה להיות מאוזנים בדיוק כפי שהאור המפוצל היה כאשר נבע מהבורא. האם זה נכון?

רא: אני רא. לתת לשאלה זו תשובה פשוטה יהיה כמעט בלתי-אפשרי.

נפשט זאת על ידי התמקדות במה שאנו רואים כרעיון המרכזי שאליו אתה חותר. דיברנו, כבר פעמים רבות, על החשיבות היחסית של איזון לעומת חוסר-החשיבות היחסית של הפעלה מקסימלית של כל מרכז אנרגיה.^[1] הסיבה לכך היא כפי ששיערת נכונה.

הערת העורך: דובר על כך ב - 29.27, 40.4 ו - 41.19.

לכן, אם הישות נמצאת על הדרך לאסיף החיובי, היא תהיה עסוקה בהסדרת האנרגיות השונות של החוויה. לפיכך, הישות השברירית ביותר עשויה להיות מאוזנת יותר מישות בעלת אנרגיה ופעילות קיצוניות בשירותה לאחרים, בשל הקפדנות באמצעותה הרצון מתמקד בשימוש בחוויה לצורך הכרת העצמי. הדחיסויות מעבר לזו שלכם מעניקות לָאינדיבידואל, אשר מאוזן באופן מינימלי, זמן/מרחב ומרחב/זמן רב שבעזרתו ניתן להמשיך ולזקק את האיזונים הפנימיים הללו.

43.9 שואל: בדחיסות הבאה, או ב… בדחיסות הרביעית, האם הזרז של כאב פיזי משמש כמנגנון לאיזון חוויות?

רא: אני רא. השימוש בכאב פיזי הוא מינימלי, ונוגע רק לאחרית הגלגולים בדחיסות-הרביעית. הכאב הפיזי הזה לא היה נחשב לחמור מספיק על מנת שידרוש טיפול, הבה נאמר, בדחיסות השלישית. בזרזים של כאב מנטלי ורוחני נעשה שימוש בדחיסות הרביעית.

43.10 שואל: מדוע כאב פיזי הוא חלק מסוף הדחיסות הרביעית?

רא: אני רא. הייתם מכנים גוון זה של כאב כתשישות.

43.11 שואל: מה הוא ה—האם אתה יכול בכלל לציין את תוחלת החיים הממוצעת בגלגולי המרחב/זמן של הדחיסות הרביעית?

רא: אני רא. גלגול במרחב/זמן אשר אופייני לדחיסות רביעית הרמונית הוא בערך 90,000 משנותיכם כפי שאתם מודדים זמן.

43.12 שואל: אם כן, האם יש זמן/מרחב—האם קיימים מספר גלגולים בדחיסות הרביעית, עם חוויות זמן/מרחב בין גלגולים?

רא: אני רא. זה נכון.

43.13 שואל: מהו אורכו של מחזור חוויה בדחיסות הרביעית, במונחי שנותינו?

רא: מחזור ההתנסות הוא בערך 30 מיליון משנותיכם אם הישויות אינן מסוגלות להיאסף מוקדם יותר. בדחיסות זו קיים אסיף אשר תלוי לחלוטין במוכנות מכלול הזיכרון החברתי. הוא אינו בעל אותו מבנה כמו זה שלכם, שכן הוא עוסק בחריגה שקופה יותר של הבורא האחד האינסופי.

43.14 שואל: אז ההבדל הגדול ביכולת להיאסף בין הדחיסות השלישית לרביעית הוא שבסוף הדחיסות השלישית האינדיבידואל נאסף כפונקציה של הקרן הסגולה האינדיבידואלית, אך בדחיסות הרביעית, האם הקרן-הסגולה של מכלול הזיכרון החברתי השלם היא המקבילה לזה, אם כן, אשר חייבת להיות בעלת אופי מוכן לאסיף על מנת להגיע לדחיסות החמישית?

רא: אני רא. זה נכון, אם כי בדחיסות החמישית ישויות יכולות לבחור ללמוד כמכלול זכרון חברתי או כמכלולי שכל/גוף/רוח, והן יכולות להתבגר לדחיסות השישית תחת התנאים הללו, שכן דחיסות החוכמה מהווה דחיסות חופשית ביותר, בעוד ששיעורי החמלה המובילים לחוכמה נוגעים בהכרח לעצמי-אחרים.

43.15 שואל: אז האם אסיף לדחיסות-השישית הוא רק של מכלול זכרון חברתי בגלל ש–, שוב, יש לנו חמלה אשר משולבת בחזרה באמצעות חוכמה?

רא: אני רא. זה נכון למדי.

43.16 שואל: אנו יודעים שהכלי הפיזי שבדחיסות הרביעית אשר נמצא בשימוש במהלך המרחב/זמן, אני מניח, דומה למדי לזה שבו אנו משתמשים כעת בדחיסות השלישית. האם זה נכון?

רא: אני רא. האלמנטים הכימיים בהם נעשה שימוש אינם זהים. עם זאת, המַרְאֶה דומה.

43.17 שואל: האם הכרחי לאכול מזון בדחיסות הרביעית?

רא: אני רא. זה נכון.

43.18 שואל: מנגנון ה–, הבה נאמר, זרז החברתי הנובע מהצורך להזין את הגוף פעיל, אם כן, בדחיסות הרביעית. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה לא נכון. ישות הדחיסות-הרביעית רוצה לשרת, והכנת מצרכי המזון פשוטה מאוד עקב שיתוף והתייחדות מוגברים בין הישות למצרך המזון החי. לכן, זהו אינו זרז משמעותי, אלא תנאי מקדים פשוט של חווית המרחב/זמן. הזרז המעורב בכך הוא הצורך בבליעת מצרכי מזון. צורך זה אינו נחשב לבעל חשיבות על ידי ישויות הדחיסות-הרביעית, והוא, לפיכך, מסייע בלימוד/למידה של סבלנות.

43.19 שואל: תוכל להרחיב מעט כיצד זה מסייע בלימוד/למידת סבלנות?

רא: אני רא. לעצור את תפקוד השירות לאחרים למשך זמן ארוך מספיק על מנת לבלוע מצרכי מזון משמעו לְזַמֵּן סבלנות.

43.20 שואל: אני מניח שלא הכרחי לבלוע מזון בדחיסות החמישית. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה לא נכון. עם זאת, הכלי זקוק למזון שניתן להכנה באמצעות מחשבה.

43.21 שואל: איזה סוג מזון זה?

רא: אני רא. הייתם מכנים סוג מזון זה נֶקְטָר, או אַמְבְּרוֹזְיָה, או מרק אור^[2] בעל גוון לבן זהוב.הערת המתרגם: ייתכן וכוונתם של רא הייתה ל-"מָרָק קַל". לא ניתן לדעת בוודאות בגלל כפל המשמעות שקיים במונח במקור. נתון לפרשנות, אם כי תשובתם של רא ל - 43.24 נמצאת בהלימה עם התרגום שנבחר. במקור: "Light broth".

43.22 שואל: מה מטרת פעולת בליעת המזון בדחיסות החמישית?

רא: אני רא. זו נקודה מרכזית למדי. מטרת המרחב/זמן היא הגברת פעולת זרז אשר מתאים לדחיסות. אחד התנאים המקדימים לקיום במרחב/זמן הוא צורה כלשהי של מכלול גוף. מכלול גוף שכזה חייב להיות מתודלק באופן כלשהו.

43.23 שואל: אם כך, יש—בדחיסות השלישית, תדלוק המכלול הגופני שלנו לא רק מתדלק פשוט את המכלול, אלא מספק לנו הזדמנויות ללמוד שירות. בדחיסות הרביעית הוא לא רק מתדלק את המכלול, אלא מספק לנו הזדמנויות ללמוד סבלנות. בדחיסות החמישית הוא מתדלק את המכלול, אבל האם הוא מלמד?

רא: אני רא. בדחיסות החמישית הוא מהווה נוֹחוּת^[3], הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך בגלל שבסוף המשפט נעשה שימוש במונח "נֶחָמָה" (אם כי, במקור, באמצעות מונח אחר - "Solace"), ייתכן וזהו התרגום המתאים גם כאן. בעברית, "נֶחָמָה" לרוב באה לתאר דברים שיש בהם כדי להקל על צער, אך לא נראה שזו כוונתם של רא בהקשר זה. במקור: "Comfort".שכן אלו בעלי דעה דומה מתאספים יחד על מנת לחלוק במרק זה, וכך הופכים לאחד באור ובחוכמה תוך שילוב לבבות וידיים בפעילות גופנית. לפיכך בדחיסות זו, הוא הופך לנֶחָמָה במקום לזָרָז לצורך למידה.

43.24 שואל: אני פשוט מנסה לאתר את, תוכל לומר, האבולוציה של זרז זה אשר לאחר מכן, כפי שאתה אומר, משתנה בדחיסות החמישית. אם כבר, אשלים את זה ואשאל אם יש בליעה כלשהי של מזון בדחיסות השישית?

רא: אני רא. זה נכון. אולם, טבעו של מזון זה הוא כזה של אור ובלתי אפשרי לתאר לך אותו באף צורה בעלת משמעות ביחס למהות השאלה שלך.

43.25 שואל: בדחיסות הרביעית על פלנטה זו, לאחר שנעבור את השינוי לחלוטין ועם השלמת האסיף, ישויות מהדחיסות-הרביעית יתגלגלו על פני שטח הפלנטה הזו כפי שאנו מכירים אותה כעת, השטח הספציפי הזה. האם זה נכון?

רא: אני רא. מערבולות ההסתברות/אפשרות מעידות שזה סביר ביותר.

43.26 שואל: אם כן, האם בזמן ההוא יהיו ישויות כלשהן מהדחיסות-החמישית ו/או מהדחיסות-השישית על פני שטח הפלנטה?

רא: אני רא. לא למשך תקופה ארוכה למדי מהזמן שלכם כפי שאתם מודדים אותו, שכן ישויות הדחיסות-הרביעית צריכות לבלות את מרחב/זמן הלמידה/לימוד שלהן עם ישויות מהדחיסות שלהן.

43.27 שואל: אז בעצם מה שאתה אומר זה שבנקודה ההיא, לימודי ישויות הדחיסות-החמישית או השישית לא יהיו מובנים היטב על ידי ישויות הדחיסות הרביעית, ישויות חדשות מהדחיסות-הרביעית?

רא: אני רא. האם ברצונך לשאול אותנו על נקודה זו?

43.28 שואל: אני מניח שלא ביטאתי את זה נכון. האם זה נכון שישויות הדחיסות-הרביעית, ישויות חדשות מהדחיסות-הרביעית, צריכות אם כן להתפתח באופן החשיבה שלהן על מנת להגיע לנקודה שבה שיעורי הדחיסות-החמישית יהיו בעלי ערך?

רא: אני רא. אנו תופסים את מהות השאלה שלך. אף על פי שנכון הדבר שככל שישויות מהדחיסות-הרביעית מתקדמות, הן זקוקות יותר ויותר ללימודים מדחיסויות אחרות, כן נכון גם הדבר שכשם שאנו מדברים אליכם בשל הקריאה^[4], כך גם המידע הנקרא לעולם זמין. הערת המתרגם: "קריאה" במובן של בקשה או זימון, לא במובן של קריאת מלל.בפשטות, ישויות מהדחיסות-חמישית לא יחיו על פני הסְפֵרָה הפלנטרית עד שהפלנטה תגיע לרמת רטט הדחיסות-החמישית.

43.29 שואל: תהיתי, אם כן, אם מנגנון הלימוד/למידה זהה, באופן יחסי, בדחיסות הרביעית. ממה שאתה אומר, נראה שקודם הכרחי כי הקריאה תתקיים בשביל שהלימוד/למידה מהדחיסות-החמישית יינתנו לרביעית, בדיוק כפי שצריכה להתקיים קריאה כאן לפני ששיעורים מהדחיסות-הרביעית יינתנו לשלישית. האם זה נכון?

רא: אני רא. שאלה זו מוטעית, שכן חוויה בדחיסות הרביעית אינה זהה, באופן נחרץ, לחוויה בדחיסות-השלישית. אולם, זה נכון שאותו מנגנון של קריאה משפיע על המידע המתקבל באופן העולה בקנה אחד עם הרצון החופשי.

באפשרותך לשאול עוד שאלה מלאה אחת במפגש זה.

43.30 שואל: ציינת שהמפתח לחיזוק הרצון הוא ריכוז. האם תוכל לומר לי את החשיבות היחסית של העזרים הבאים לשם ריכוז? רשמתי לי: דממה, שליטה בטמפרטורה, נוחות הגוף, מיסוך כפי שכלוב פאראדיי ממסך קרינה אלקטרומגנטית, מיסוך של אור נראה, וריח קבוע כמו השימוש בקטורת לחיזוק הריכוז במדיטציה.

במילים אחרות, מצב מסוג בידוד. ציינת שזה היה אחד מתפקידי הפירמידה.

רא: אני רא. הקבלות מכלול הגוף לפעילויות מכלול השכל והרוח נדונו בעבר.^[5] 

הערת העורך: נדון בעבר במפגש ב-40.14 ובמפגש 41.21-22.

אתה יכול להחשיב את כל העזרים הללו שהוזכרו קודם לכן ככאלו המועילים להמרצת זה אשר בפועל מסייע לריכוז—הלוא הוא רצון הישות. את רצון חופשי זה ניתן למקד בכל חפץ שהוא או מטרה שהיא.

43.31 שואל: מה שבאמת ניסיתי לחתור אליו הוא האם יש חשיבות רבה לבניית מקום טוב יותר עבור המדיטציות שלנו. יש לנו כאן הסחות דעת מהסוגים שהזכרתי, ואני יודע שזהו הרצון החופשי המלא שלנו בין אם נבנה את זה או לא, אבל רק ניסיתי להגיע לעקרונות. לדוגמה, כלוב פאראדיי יהיה מבנה די גדול, ותהיתי אם יהיה לו ערך אמיתי כלשהו?

רא: אני רא. מבלי לפגוע ברצון החופשי אנו מרגישים שניתן לציין כי כלוב פאראדיי ומיכל הבידוד הם גאדג'טים.

להקיף את העצמי באווירה מיוערת, רחוק מהסחות דעת, במקום עבודה המשמש למטרה זו בלבד ולא עבור אף אחת אחרת, שבו אתה ושותפיך מסכימים להניח בצד את כל המטרות חוץ ממטרת החיפוש המדיטטיבי אחר הבורא האינסופי, הבה נאמר, אינה פעולה גאדג'טית אלא מהווה שימוש בבריאת האב מתוך אהבת הדחיסות-השנייה ומתוך אהבה ותמיכה בעצמי-אחרים.

האם יש שאלות קצרות כלשהן לפני שמפגש זה יגיע לסיומו?

43.32 שואל: רק אשאל אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?

רא: אני רא. הכל כשורה. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.

[1] הערת העורך: דובר על כך ב - 29.27, 40.4 ו - 41.19.

[2] הערת המתרגם: ייתכן וכוונתם של רא הייתה ל-"מָרָק קַל". לא ניתן לדעת בוודאות בגלל כפל המשמעות שקיים במונח במקור. נתון לפרשנות, אם כי תשובתם של רא ל - 43.24 נמצאת בהלימה עם התרגום שנבחר. במקור: "Light broth".

[3] הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך בגלל שבסוף המשפט נעשה שימוש במונח "נֶחָמָה" (אם כי, במקור, באמצעות מונח אחר - "Solace"), ייתכן וזהו התרגום המתאים גם כאן. בעברית, "נֶחָמָה" לרוב באה לתאר דברים שיש בהם כדי להקל על צער, אך לא נראה שזו כוונתם של רא בהקשר זה. במקור: "Comfort".

[4] הערת המתרגם: "קריאה" במובן של בקשה או זימון, לא במובן של קריאת מלל.

[5] הערת העורך: נדון בעבר במפגש ב-40.14 ובמפגש 41.21-22.