התקשור של רא - לימוד חוק האחד - מפגש 51
- 28 בנוב׳ 2024
- זמן קריאה 8 דקות
המפגש מתחיל בהרחבות של רא על נושא האסיף. הוא מספר לדון על סוגי הישויות השונות שמשגיחות על תהליך האסיף, וכיצד הן מבטיחות שהישויות יעברו אותו בשלום, ושכל ישות תגיע למקום המדויק עבורה. לאחר מכן, רא ודון דנים בצורך בחלליות על מנת לבצע מסעות בין פלנטות, אילו ישויות נזקקות לחללית ואילו ישויות לא נזקקות לה לצורך מסע בין פלנטות. לאחר מכן, דון מנסה להבין את הקשר בין שבעת הגופים שלנו לבין שבעת מרכזי האנרגיה – אדום עד סגול. לקראת סוף המפגש דון שאל האם מהירות הסיבוב של מרכזי האנרגיה מעידה על רמת החסימה שלהם ועל כמות האנרגיה הזורמת פנימה. רא מסביר על מהירות הסיבוב במרכזים הנמוכים, ועל כך שכאשר משחררים חסימות במרכזים הגבוהים נוצרים שם מבנים קריסטליים שמעידים על מידת האיזון של כל מרכז.
51.0 רא: אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
51.1 שואל: עם התחלתנו מפגש זה—הספר השלישי של חוק האחד—ישנן שתי שאלות, אחת בעלת חשיבות לא-ארעית למדי, ואחת שאני מחשיב כארעית במקצת, שאני מרגיש מחויב לשאול בעקבות תקשורת עם אחרים.
הראשונה היא רק לשם הבהרת נקודות אחרונות בנוגע לאסיף עבור חברנו ליאו ספרינקל (Leo Sprinkle). ותהיתי אם יש השגחה על האסיף, ואם כן, מדוע השגחה זו נחוצה, וכיצד היא פועלת מאחר שיכולתה של ישות להיאסף היא הקרן הסגולה? האם נחוץ שישויות ישגיחו על האסיף, או האם זה אוטומטי? האם תוכל לענות על זה בבקשה?
רא: אני רא. בזמן האסיף, תמיד קיימים אוֹסְפִים. הפרי ייווצר כפי שייווצר, אך מידה מסוימת של השגחה נחוצה על מנת להבטיח ששפע זה יוצב כראוי, ללא חבורה או דופי.
ישנם אלו משלוש רמות המשגיחים על האסיף.
הרמה הראשונה היא פלנטרית וכזו שניתן לכנות מלאכית. סוג זה של שומר כולל את מכלול השכל/גוף/רוח השלם או האני העליון של ישות ואת אותן ישויות מהמישור הפנימי שנמשכו לישות זו דרך החיפוש הפנימי שלה.
הדרג השני של אלו המגנים על תהליך זה הם אלו מהקונפדרציה אשר להם כבוד/חובת העמידה במקומות הקטנים בקצה מדרגות האור/אהבה, כך שהישויות הנאספות, לא משנה כמה מבולבלות הן או לא-מסוגלות ליצור קשר עם האני העליון שלהן, לא ימעדו ויפלו הרחק משום סיבה למעט עוצמת האור. הישויות הללו מהקונפדרציה תופסות את אלו המועדות ומיישרות אותן כך שיוכלו להמשיך אל תוך האור.
הקבוצה השלישית המשגיחה על תהליך זה היא אותה קבוצה שאתם מכנים השומרים. קבוצה זו היא מאוקטבה מעל זו שלנו ומשרתת בדרך זו כמביאי-אור. השומרים הללו מספקים את הפליטות המדויקות של אור/אהבה בהפצות-מַבְחִינוֹת קפדניות להפליא, כדי שרטט האור/אהבה המדויק של כל ישות יוכל להיקבע.
לפיכך האסיף הוא אוטומטי בכך שאלו הנאספים יגיבו בהתאם למה שאינו ניתן לשינוי במהלך האסיף. דבר זה הוא קרינת הקרן-הסגולה. עם זאת, עוזרים אלו נמצאים בסביבה על מנת להבטיח איסוף הולם כך שלכל ישות תוכל להיות ההזדמנות המלאה ביותר לבטא את עַצְמִיּוּת הקרן-הסגולה שלה.
51.2 שואל: תודה. אני מרגיש שהשאלה הבאה היא שאלה מהסוג הארעי; עם זאת, נשאלתי אותה על ידי אדם שהייתי איתו בקשר שהיה מעורב באופן אינטנסיבי בחלק העב״מי של התופעה. אם אתה סבור שהשאלה ארעית מדי או חסרת-חשיבות, נדלג עליה, אבל נשאלתי כיצד זה אפשרי עבור חללית[1] מ—הבה נאמר—הדחיסות-הרביעית, להגיע לכאן, בכך שנראה שככל שמתקרבים למהירות האור, המסה שואפת לאינסוף. דיברנו על העלייה במסה רוחנית, וזו הייתה רק שאלה בנוגע לאופן שבו מתבצע המעבר מפלנטות רחוקות מאוד באמצעות חללית. ושאלתי תהיה לשם מה חללית כלל נחוצה? זו אינה שאלה חשובה. הערת המתרגם לגבי המילה חללית: במקור האנגלי מופיע המונח "Craft" - מונח כללי לכלי/כלי-תעבורה שאינו מציין במפורש “חללית”. בתרגום זה נבחר המונח “חללית” בהתאם להקשר. הסיבה מאחורי בחירת השואל במונח הכללי-יותר נתונה לפרשנות.
רא: אני רא. שאלת מספר שאלות. נענה על כל אחת בתורה.
ראשית, אנו מסכימים שחומר זה ארעי.
שנית, אלו אשר, ברובם, מגיעים מנקודות מרוחקות, כפי שאתה מכנה אותן, אינם זקוקים לחלליות כפי שהן מוכרות לכם. השאלה עצמה דורשת הבנה שאין ברשותך. ננסה לבטא את מה שניתן לבטא.
ראשית, ישנו מספר קטן של ישויות מהדחיסות-השלישית שלמדו כיצד להשתמש בחללית על מנת לנוע בין מערכות כוכבים בעודן חוות את המגבלות שאתם מבינים כעת. עם זאת, ישויות כאלה למדו להשתמש במימן בדרך השונה מהבנתכם כעת. לישויות הללו עדיין נדרשים פרקי זמן ארוכים למדי, כפי שאתם מודדים זמן, על מנת לנוע ממקום למקום. אולם, הישויות הללו מסוגלות להשתמש בהיפותרמיה להאטת תהליכי המכלול הפיזי והמכלול השכלי, כדי לעמוד במשך הטיסה. ישויות כגון אלו שמקורן בסיריוס (Sirius) הן מסוג זה.
ישנם שני סוגים אחרים:
הראשון הוא סוג שמוצאו בגלקסיה שלכם מן הדחיסות הרביעית, החמישית או השישית, ואשר לו גישה לסוג של מערכת אנרגיה המשתמשת במהירות האור כקֶלַע, וכך הוא מגיע לאן שהוא חפץ מבלי שיחלוף, מנקודת מבטכם, כל זמן הניתן לתפיסה.
הסוג האחר של חוויה הוא זה של הדחיסויות הרביעית, החמישית והשישית מגלקסיות אחרות, ושל כמה מהגלקסיה שלכם, אשר למדו את מִּשְׁמָעוֹת האישיות הנחוצות על מנת לראות את היקום כישות אחת, ולפיכך הם מסוגלים להתקדם ממיקום למיקום באמצעות מחשבה בלבד, תוך הפיכת החללית הנחוצה לגשמית, אם תרצו, כך שתתחום את גוף האור של הישות.
51.3 שואל: אני מניח שהסוג האחרון הוא הסוג שאנו חווים עם רוב הנחיתות שיש לנו מקבוצת אוריון. האם זה נכון?
רא: אני רא. קבוצת אוריון מהווה תערובת בין הקבוצה שלפני האחרונה לקבוצה האחרונה.
51.4 שואל: מדוע כלי רכב נחוץ למעבר הזה? כאשר אתם, בתור רא, הלכתם מוקדם יותר למצרים, השתמשתם בחללית בצורת פעמון, אך עשיתם זאת באמצעות מחשבה. האם תוכל לומר לי מדוע השתמשתם בכלי רכב במקום פשוט להפוך את הגוף לגשמי?
רא: אני רא. כלי הרכב, או החללית, היא אותה צורת-מחשבה שעליה הריכוז שלנו מסוגל לתפקד כגורם מניע. לא היינו בוחרים להשתמש במכלולי השכל/גוף/רוח שלנו בתור המוקד לעבודה שכזו.
51.5 שואל: תודה. אני רוצה לומר אמירה. אני בטוח שאני טועה בה במידת מה. זו שאלה שמאוד קשה לי לשאול, מכיוון שאני לא באמת יודע על מה אני מדבר. אבל נדמה לי—ואתה יכול לומר לי היכן אני טועה באמירה הזו—שיש לנו שבעה גופים, כאשר כל אחד תואם לאחד משבעת צבעי הספקטרום. ואותה אנרגיה שיוצרת את שבעת הגופים הללו, היא סוג אוניברסלי של אנרגיה הזורמת אל תוך הסביבה הפלנטרית שלנו ונכנסת דרך שבעה מרכזי אנרגיה אותם כינינו הצ'אקרות על מנת לפתח את הגופים הללו ולהביאם לכדי שלמות.
וזה—כל אחד מהגופים הללו קשור באופן כלשהו לתצורה השכלית שיש לנו, וההבאה לכדי שלמות של כל אחד מהגופים הללו וסך כל הזרימות-פנימה, ניתן לומר, של אנרגיה זו, היא פונקציה של התצורה השכלית הזו. ודרך התצורה השכלית הזו אנו עשויים לחסום, במידה מסוימת, את הזרימות-פנימה של האנרגיה, היוצרות את כל אחד משבעת הגופים. האם תוכל להגיב על המקומות בהם טעיתי ולתקן אותי ביחס למה שאמרתי?
רא: אני רא. האמירה שלך נכונה במהותה. להשתמש במונח "תצורה שכלית" משמעו לפשט יתר על המידה את אופני החסימה של הזרימה-פנימה המתרחשות בדחיסות שלכם. למכלול השכל יש יחס למכלולי הרוח והגוף שאינו קבוע. לפיכך, חסימות עשויות להתרחש בין רוח לשכל, או גוף לשכל, על פני רמות רבות ושונות. אנו חוזרים ומדגישים שלכל מרכז אנרגיה יש שבעה תתי-צבעים, הבה נאמר לשם נוחות. לכן חסימות רוחניות/שכליות המשולבות עם חסימות שכליות/גופניות עשויות להשפיע על כל אחד ממרכזי האנרגיה במספר דרכים הנבדלות זו מזו. כך תוכלו לראות את טיבו העדין של תהליך האיזון וההתפתחות.
51.6 שואל: איני בטוח אם זה יספק אפיק שאלות פורה או לא. עם זאת, אשאל שאלה זו מאחר שהיה נדמה לי שייתכן שקיים כאן קשר.
על גב הספר, סודות הפירמידה הגדולה (Secrets of The Great Pyramid), ישנם כמה שחזורים של ציורים או עבודות מצריות, כאשר חלקם מציגים ציפורים שעפות מעל ישויות אופקיות. האם תוכל לומר לי מה זה והאם יש לזה קשר כלשהו לרא?
רא: אני רא. הציורים הללו שעליהם אתה מדבר הם חלק מרבים המבטאים חריגה בלימוד תפיסתנו את המוות כשער לחוויה נוספת. החריגות נוגעות לאותם שיקולים בעלי אופי ספציפי באשר לתהליכי מכלול השכל/גוף/רוח ה"מת", כפי שהוא נקרא. ניתן לכנות זאת, בפילוסופיה שלכם, חריגת הגנוסטיקה[2]: כלומר, האמונה כי ניתן להשיג ידע, ועמדה הולמת, באמצעות תנועות, מושגים וסמלים, אשר נתפסים ומודגשים בקפידה.הערת המתרגם: גְּנוֹסְטִיקָה היא כינוי לזרמים דתיים-מיסטיים מן העת העתיקה המאוחרת, המייחסים חשיבות ל״גנוסיס״ (מיוונית: gnōsis - “ידיעה/הכרה”, לרוב במובן של הכרה רוחנית פנימית) כמפתח לגאולה. לעיתים מתורגם לעברית גם באופן תיאורי כ״ידיעה/הכרה נסתרת״.
למעשה, תהליך המוות הפיזי הוא כפי שתיארנו קודם: תהליך שבו קיים סיוע זמין, והצורך היחיד בעת המוות הוא בשחרורה של אותה ישות מגופה על ידי אלו הסובבים אותה, ושבח התהליך על ידי אלו האבלים. באמצעים אלה ניתן לסייע לשכל/גוף/רוח שחווה מוות פיזי, ולא באמצעות התפיסות השונות של טקסים קפדניים ונשנים.
51.7 שואל: דיברת במועד מוקדם יותר על מהירויות הסיבוב של מרכזי אנרגיה. האם אני צודק בהנחתי שזוהי פונקציה של חסימת מרכז האנרגיה, וככל שהוא פחות חסום, כך תהיה מהירות הסיבוב גבוהה יותר, ותעיד על זרימה-פנימה רבה יותר של אנרגיה?
רא: אני רא. אתה צודק חלקית. בשלושת מרכזי האנרגיה הראשונים, הסרה מלאה של חסימת אנרגיה זו תיצור מהירויות סיבוב. אולם, ככל שהישות מפתחת את מרכזי האנרגיה הגבוהים יותר, מרכזים אלו יתחילו אז לבטא את טבעם על ידי יצירת מבנים קריסטליים. זוהי צורת ההפעלה הגבוהה יותר, או המאוזנת יותר, של מרכזי אנרגיה, כאשר טבע המרחב/זמן של אנרגיה זו עובר התמרה לטבע הזמן/מרחב, המתאפיין בהסדרה ובאיזון.
51.8 שואל: למה אתה מתכוון במבנים קריסטליים?
רא: אני רא. ניתן לראות כל אחד ממרכזי האנרגיה של המכלול הפיזי כבעל מבנה קריסטלי ייחודי בישות המפותחת יותר. כל אחד יהיה שונה במקצת, כשם שבעולמכם אין שני פתיתי-שלג זהים. אולם, כל אחד הוא סדיר.
מרכז האנרגיה האדום הוא לעיתים קרובות בצורת גלגל בעל חישורים.
מרכז האנרגיה הכתום — בצורת פרח בעל שלושה עלי כותרת.
המרכז הצהוב — שוב, בצורה מעוגלת, רבת פאות, ככוכב.
מרכז האנרגיה הירוק, המכונה לעתים צורת-הלוטוס—מספר הנקודות של המבנה הקריסטלי תלוי בעוצמתו של מרכז זה.
מרכז האנרגיה הכחול — מסוגל להיות בעל, ייתכן, מאה פאות, ומסוגל להבריק בהבהוב עז.
מרכז האינדיגו — מרכז שקט יותר ואשר לו הצורה המשולשת הבסיסית, או צורת שלושת-עלי-הכותרת, אצל רבים, אם כי כמה מהתלמידים המיומנים שאיזנו את האנרגיות הנמוכות יותר יכולים ליצור צורות בעלות פאות רבות יותר.
מרכז האנרגיה הסגול הוא זה המשתנה פחות מכל, ולעיתים מתואר בפילוסופיה שלכם כבעל אלף-עלי-כותרת, היות שהוא סך-כול חריגת מכלול השכל/גוף/רוח, בכללותה.
51.9 שואל: ברגע זה אני חש תחושה במרכז האינדיגו. אילו המרכז הזה היה מופעל לחלוטין ולא חסום כלל, האם לא הייתי חש שם דבר?
רא: אני רא. שאלה זו, אם תענה, תפר את חוק הבלבול.
51.10 שואל: מיד לאחר מות הגוף הפיזי, ציינת ש—אני סבור שאני צודק באומרי זאת—הגוף העיקרי שמופעל הוא גוף האינדיגו, וציינת שהוא יוצר-הצורה. מדוע זה כך? האם תוכל לענות על זה?
רא: אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה של מפגש העבודה הזה.
ניתן לראות את גוף האינדיגו כמקבילה לאנרגיה אינטליגנטית. הוא, במיקרוקוסמוס, הלוגוס. האנרגיה האינטליגנטית של מכלול השכל/גוף/רוח השלם שואבת את קיומה מהאינסוף האינטליגנטי, או הבורא. יש להבין כי לבורא זה, הן במקרוקוסמוס והן במיקרוקוסמוס, יש, כפי שאמרנו, שני היבטים: האינסוף הבלתי-ממומש, אשר הוא אינטליגנטי—זה כל אשר קיים[3].
הערת העורך: רא אומרים, "יש להבין כי לבורא זה, הן במקרוקוסמוס והן במיקרוקוסמוס, יש, כפי שאמרנו, שני היבטים", ובזאת מצביעים על כך שרשימה של שני פריטים (ככל הנראה ההיבט הפוטנציאלי וההיבט הקינטי של האינסוף האינטליגנטי) תופיע בהמשך. אולם, לא ברור אם הפסקה השנייה מהווה את הפריט השני באותה רשימה.
הרצון החופשי הטעין בפוטנציאל הן את הבורא של כולנו והן את עצמנו כבוראים-שותפים יחד עם האינסוף האינטליגנטי, אשר לו רצון. מן הרצון הזה יכול גוף האינדיגו, או הגוף יוצר-הצורה, לשאוב, ובחוכמתו של רצון זה נעשה אז שימוש כדי לבחור את המיקום וסוג החוויה המתאימים אשר בורא-שותף זה—או תת-תת-הלוגוס, אותו אתם מכנים בקלות-דעת כה רבה 'אדם'—ייטול.
אני רא. זהו הזמן לשאלות קצרות.
51.11 שואל: האם יש משהו שבאפשרותנו לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?
רא: אני רא. הכל כשורה. אתם קפדניים. אני עוזב אתכם כעת, אחיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינ
[1] הערת המתרגם: במקור האנגלי מופיע המונח "Craft" - מונח כללי לכלי/כלי-תעבורה שאינו מציין במפורש “חללית”. בתרגום זה נבחר המונח “חללית” בהתאם להקשר. הסיבה מאחורי בחירת השואל במונח הכללי-יותר נתונה לפרשנות.
[2] הערת המתרגם: גְּנוֹסְטִיקָה (Gnosticism) - כינוי זרמים דתיים-מיסטיים מן העת העתיקה המאוחרת, המייחסים חשיבות ל״גנוסיס״ (מיוונית: gnōsis - “ידיעה/הכרה”, לרוב במובן של הכרה רוחנית פנימית) כמפתח לגאולה. לעיתים מתורגם לעברית גם באופן תיאורי כ״ידיעה/הכרה נסתרת״.
[3] רא אומרים, "יש להבין כי לבורא זה, הן במקרוקוסמוס והן במיקרוקוסמוס, יש, כפי שאמרנו, שני היבטים", ובזאת מצביעים על כך שרשימה של שני פריטים (ככל הנראה ההיבט הפוטנציאלי וההיבט הקינטי של האינסוף האינטליגנטי) תופיע בהמשך. אולם, לא ברור אם הפסקה השנייה מהווה את הפריט השני באותה רשימה.