חוק האחד (רָא) עם ארז בטאט, פרק 61: מה נחשב שלילת הרצון החופשי של האחר ומאיזה גיל מתחילים לצבור קארמה?
- Nili Gafni
- 19 בנוב׳ 2024
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: 26 בפבר׳
שודר ב 1 במרץ 2023. שאלות שעברנו עליהן: 18.5-18.13, 18.26-27
18.5 שואל: תודה. יש לי כאן שאלה מג'ים שאקרא מילה במילה:
"הרבה ממסורת החיפוש המִיסְטִית על כדור הארץ מחזיקה בָּאֱמוּנָה שחייבים למחוק או להשמיד את העצמי האינדיבידואלי ושיש להתעלם מהעולם הגַּשְׁמִי על מנת שיֵשׁוּת תגיע ל-'נִירְוָונָה[1]', כפי שהיא מכונה, או להֶאָרָה. מהו התפקיד ההולם של העצמי האינדיבידואלי ופעולותיו הארציות על מנת לסייע לישות לצמוח יותר אל תוך חוק האחד?"
רא: אני רא. תפקידה ההולם של ישות, בדחיסות זו, הוא לחוות את כל הדברים שבהם היא חֲפֵצָה, ואז לנתח, להבין ולקבל את החוויות הללו תוך זיקוק האהבה/אור שבתוכן, מתוכן. לא תהיה הִתְגַּבְּרוּת על דָּבָר[2]. זה שאין בו צורך יִנְשֹׁר.
הנטייה מתפתחת מתוך ניתוח התשוקה. תשוקות אלה הופכות לבעלות יותר ויותר חריגה כלפי יישום מודע של אהבה/אור ככל שהישות מציידת את עצמה בחוויות שזֻקְּקוּ.
מצאנו שאין זה הולם, באופן קיצוני, לעודד התגברות על אף תשוקה שהיא, למעט להציע שימוש בדמיון לעומת ביצוע במישור הפיזי, כפי שאתם מכנים אותו, של אותן תשוקות שאינן בהלימה עם חוק האחד – ובכך לשמר את החריגה הראשונית של הרצון החופשי.
הסיבה שאין זה נבון להתגבר היא שהתגברות היא פעולה שאינה מאוזנת, היוצרת קשיים באיזון ברצף הזמן/מרחב. התגברות יוצרת, אם כן, את המסגרת לאחיזה במה שלכאורה כבר התגברתם עליו.
כל הדברים מקובלים בזמן המתאים עבור כל ישות; ובחוויה, בהבנה, בקבלה ובשיתוף לאחר מכן עם עצמי-אחרים, התיאור המתאים ינוע הלאה מחריגות מסוג אחד לחריגות מסוג אחר, אשר עשויות להיות יותר בהלימה עם חוק האחד.
פשוט להתעלם או לגבור על תשוקה כלשהי זה, הבה נאמר, קיצור-דרך. במקום זאת יש להבין ולקבל אותה. זה מצריך סבלנות וניסיון[3] אשר ניתן לנתח בקפידה, בחמלה כלפי העצמי וכלפי עצמי-אחרים.
18.6 שואל: ביסודו של דבר, הייתי אומר שלהפר את הרצון החופשי של עצמי-אחר, או של ישות אחרת, זה הדבר הבסיסי שאסור לעשותו לעולם על פי חוק האחד. האם תוכל לציין הפרות אחרות כלשהן של חוק האחד מלבד כלל בסיסי זה?
רא: אני רא. כאשר אחד מתקדם מהחריגה הראשונית של הרצון החופשי, אותו אחד מתקדם להבנה של נקודות המיקוד של אנרגיה אינטליגנטית אשר יצרו את האינטליגנציות או את הדרכים של מכלול שכל/גוף/רוח מסוים בסביבתו, הן במה שאתם מכנים הַטִּבְעִית והן במה שאתם מכנים מעשה ידי-אדם.
על כן, החריגות אשר מהן יש להימנע הן אלה אשר אינן לוקחות בחשבון את החריגות של מיקוד אנרגיית האהבה/אור, או, הבה נאמר, של הלוגוס של הַסְּפֵרָה, או של הדחיסות המסוימת הזו. אלה כוללות את חוסר ההבנה של צרכי הסביבה הטבעית, של צרכי מכלולי שכל/גוף/רוח של עצמי-אחרים. אלה רבות בשל מגוון החריגות של מכלולים מעשי ידי-אדם שבהם האינטליגנציה והמודעות של הישויות עצמן בחרו בְּדֶרֶךְ של שימוש באנרגיות הזמינות.
לפיכך, מה שעשויה להיות חריגה לא הולמת עבור ישות אחת תהיה הולמת עבור אחרת. אנו יכולים להציע ניסיון להיעשות מודע לעצמי-האחר כְּעַצְמִי וכך לעשות את הפעולה הנדרשת ע"י עצמי-אחר, מתוך הבנת האינטליגנציה והמודעות של העצמי-האחר. במקרים רבים אין זה כרוך בשבירת חריגת הרצון החופשי לכדי חריגה, או לכדי פיצול, הנקרא/ת הפרה. עם זאת, זהו עניין עָדִין להיות בְּשֵׁרוּת; וחמלה, רגישות, ויכולת לחוש הזדהות, מועילים בהימנעות מהחריגות מעשי ידי-אדם של האינטליגנציה והמוּדָעוּת.
התחום, או הזירה, הנקראת המכלול החברתי, היא זירה שבה אין צרכים מיוחדים לטיפול, שכן זוהי זכות הכבוד/חובה של אלו שבַּסְּפֵרָה הפלנטרית המסוימת לפעול בהתאם לרצונה[4] החופשי בניסיון לסייע למכלול החברתי. לפיכך, בידכם שתי הנחיות פשוטות: מודעות לאנרגיה האינטליגנטית שבאה לידי ביטוי בטבע; מודעות לאנרגיה האינטליגנטית שבאה לידי ביטוי בָּעַצְמִי, אותה יש לחלוק עם המכלול החברתי, כאשר זה נראה לישות כהולם. ויש לכם סדרת חריגות אחת, עדינה ומגוונת באופן אינסופי, שלה אתה עשויים להיות מודעים; כלומר, חריגות ביחס לעצמי ולעצמי-אחרים שאינן נוגעות ברצון החופשי אלא נוגעות במערכות-יחסים הרמוניות ושירות לאחרים באופן שבו עצמי-אחרים יפיקו ממנו את התועלת הרַבָּה ביותר.
18.7 שואל: כאשר ישות בדחיסות זו גְּדֵלָה מהיַלְדוּת, היא נעשית מודעת יותר לאחריות שלה. האם ישנו גיל שמתחתיו הישות אינה אחראית על מעשיה, או שהיא אחראית מרגע הלידה?
רא: אני רא. ישויות המתגלגלות על פני מישור כדור הארץ נעשות מודעות לָעַצְמִי בנקודות משתנות לאורך התקדמותן בזמן/מרחב על פני הרצף. זה עשוי להיות בעל ערך חציוני, הבה נאמר, של כחמישה-עשר מהחודשים שלכם. חלק מהישויות נעשות מודעות לָעַצְמִי בתקופה אשר קרובה-יותר לתחילת הגלגול, חלקן בתקופה אשר רחוקה-יותר ממאורע זה. בכל אחד מהמקרים, האחריות הופכת רטרואקטיבית לאחור מנקודה זו ברצף, כך שעל חריגות להיות מובנות על ידי הישות ולהתמוסס ככל שהישות לומדת.
18.8 שואל: אם כך, ישות, נאמר, בת ארבע, תהיה אחראית לחלוטין לכל מעשה שהוא שהיה בניגוד או בחוסר הרמוניה עם חוק האחד. האם זה נכון?
רא: אני רא. זה נכון. ניתן לציין כי זה אֻרְגַּן על ידי מבני המכלול החברתי שלכם כך שהישויות המתגלגלות החדשות יקבלו מדריכים בעלי מכלול שכל/גוף/רוח פיזי, וכך יהיה ביכולתן ללמוד במהירות את מה שנמצא בהלימה עם חוק האחד.
18.9 שואל: מי הם המדריכים הללו?
רא: אני רא. מדריכים אלו הם מה שאתם מכנים הורים, מורים וחברים.
18.10 שואל: אני מבין. הישות אליסטר קראולי (Aleister Crowley) כתבה, "עשה את אשר תחפוץ, זהו החוק בשלמותו"[5]. הוא היה ללא ספק בעל הבנה, במידה מסוימת, של חוק האחד. היכן נמצאת ישות זו כעת?
רא: אני רא. ישות זו נמצאת במישורים הפנימיים שלכם. ישות זו בתהליך ריפוי.
18.11 שואל: האם ישות זו, אם כן, על אף שהבינה את חוק האחד ברמה האינטלקטואלית, עשתה בו שימוש בלתי-הולם ועל כן צריכה לעבור תהליך ריפוי זה?
רא: אני רא. ישות זו נעשתה, אם נוכל להשתמש במכלול רטט הקול, מְְגֹרָה יתר על המידה מטבעם האמיתי של הדברים. גירוי-יתר זה הוביל להתנהגות שהייתה מעבר לשליטתה המודעת של הישות. לפיכך הישות – מתוך ניסיונות רבים לעבור את תהליך האיזון, כפי שתיארנו את מרכזי האנרגיה השונים המתחילים בקרן האדומה ונעים כלפי מעלה – התרשמה יתר על המידה, במידה מסוימת, או נלכדה, בתהליך זה ונעשתה מנוכרת מעצמי-אחרים.
ישות זו הייתה חיובית. אולם, מַסָּעָהּ היה קשה עקב חוסר היכולת להשתמש, למזג, וליצור הרמוניה בהבנות של תשוקות העצמי באופן כזה שתוכל לחלוק, בחמלה מלאה, עם עצמי-אחרים. ישות זו הפכה אפוא למאוד לא-בריאה, כפי שבאפשרותכם לכנות זאת, במובן של מכלול-רוחני, וזה חיוני עבור בעלות חריגה מסוג זה כלפי כאב פנימי להיות מטופחות במישורים הפנימיים עד אשר ישות שכזו תוכל לצפות שוב בחוויות, ללא החריגה כלפי כאב.
18.12 שואל: ציינת אתמול שמְחִילָה היא מְמַגֶּרֶת הקארמה. אני מניח שמְחִילָה מאוזנת, לצורך מיגור מלא של הקארמה, מצריכה מְחִילָה לא רק לעצמי-אחרים, אלא גם לָעַצְמִי. האם אני צודק?
רא: אני רא. אתה צודק. נרחיב בקצרה על הבנה זו על מנת להבהיר.
מחילה לעצמי-אחר היא מחילה לָעַצְמִי. הבנה של דבר זה דורשת מחילה מלאה, ברמה המודעת, הן של העצמי והן של עצמי-אחר, שכן אחד הם. מחילה מלאה היא, לפיכך, בלתי אפשרית מבלי לכלול את העצמי.
18.13 שואל: תודה. נקודה חשובה ביותר לדרך שבה אני חושב.
ציינת שהיו מספר קונפדרציות. האם כולן משרתות את הבורא האינסופי באותה הדרך, בעיקרון, או שחלקן מתמחות בסוגים מסוימים של שירות?
רא: אני רא. כולם משרתים את הבורא האחד. אין דבר אחר לשרת, מאחר והבורא הוא כל מה שיש. זה בלתי אפשרי לא לשרת את הבורא. ישנן פשוט מגוון חריגות לשירות זה.
כמו בקונפדרציה שעובדת עם העמים שלכם, כל קונפדרציה היא קבוצה של מכלולי זיכרון חברתי אינדיבידואליים ייחודיים, כאשר כל אחת עושה את מה שהיא מבטאת להביא לכדי התגשמות.
[1] הערת המתרגם: זהו מונח שמקורו בפילוסופיה הבּוּדְהִיסְטִית (בסַנְסְקְרִיט: निर्वाण), שמשמעותו היא: "מַצָּב תּוֹדַעְתִּי מֵדִיטָטִיבִי שבו מגיעים להֶאָרָה, רוֹגַע וְשַׁלְוַת אֱמֶת".
[2] הערת המתרגם: תרגום חלופי אפשרי הוא: "לא יהיה צורך לְהִתְגַּבֵּר על דָּבָר". המשמעות דומה, אך סוטה מעט מהמקור. נתון לפרשנות. במקור: "Nothing shall be overcome".
[3] הערת המתרגם: מההקשר נראה כי רא התכוונו ל-"נִסָּיוֹן" שֶׁנִּצְבַּר, היות והם ציינו את הצורך בסַבְלָנוּת. תרגומים חלופיים אפשריים הם "חֲוָיָה" או "הִתְנַסּוּת". נתון לפרשנות.
[4] הערת המתרגם: נראה כי במקור נושא המשפט הוא הסְּפֵרָה הפלנטרית, לאו דווקא אלו שבסְּפֵרָה הפלנטרית. נתון לפרשנות. במקור: "...for it is the prerogative honor/duty of those in the particular planetary sphere to act according to its free will".
[5] הערת המתרגם: במקור: ".Do what thou wilt is the whole of the law".
18.26 שואל: תודה רבה. אני מאמין שזו נקודה חשובה מאוד בהבנת עבודותיו הכוללות של חוק האחד. זה יועיל. כפי שאתה ככל הנראה יודע, עליי לעבוד במשך שלושת הימים הקרובים, כך שייתכן ויהיה לנו מפגש נוסף הלילה אם אתה חושב שזה אפשרי. והמפגש הבא אחריו יהיה רק בעוד ארבעה ימים מעכשיו. האם אתה מאמין שניתן לקיים מפגש נוסף הלילה?
רא: אני רא. כלי זו חלשה במידת מה. זוהי חריגה הנוצרת ממחסור באנרגיה חיונית. לפיכך, טיפוח הכלי בדרך של איזון פיזי יאפשר מפגש נוסף. האם אתה מבין?
18.27 שואל: לא לגמרי. מה במפורש עלינו לעשות בשביל איזון פיזי?
רא: אני רא. אחת: הקפידו על המאכלים. שתיים: תמרנו את המכלול הפיזי על מנת להקל את החריגות כלפי כאב המכלול הפיזי. שלוש: עודדו מידה מסוימת של מה שאתם מכנים הפעילות הגופנית שלכם. ההנחיה האחרונה: להקפיד במיוחד על היישורים במפגש השני הזה כך שהישות תזכה במירב הסיוע האפשרי מהסמלים השונים. אנו מציעים שתבדקו את הסמלים הללו בקפידה רבה. ישות זו מונחת מעט שלא במקום ביחס לתצורה המתאימה. זה לא חשוב כרגע. זה יהיה חשוב יותר ברגע שיתואם מפגש שני.
אני רא. אני עוזב אתכם, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד. אֲדוֹנָי.
©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/