חוק האחד (רָא) עם ארז בטאט, פרק 71: על מנוע הבריאה - הלוגוס שיצר את הגלקסייה שלנו ותת הלוגוס של מערכת השמש שלנו.

שאלות שעברנו עליהן: 28.6-21, 29.1-22

28.6 שואל:  מתי אינדיבידואליזציה, או החלק האינדיבידואלי של התודעה, באים לידי ביטוי? כיצד מתרחשת האינדיבידואליזציה הזאת, ובאיזו נקודה תודעה אינדיבידואלית נוטלת פיקוד בעבודה על האור הבסיסי?

רא: אני רא. אתה נשאר, בקפידה, בתחום הבריאה עצמה. בתהליך זה עלינו להמשיך לבלבל אותך על ידי כך שנאמר כי התהליך שבו הרצון החופשי פועל על האינסוף האינטליגנטי הפוטנציאלי על מנת להפכו לאנרגיה אינטליגנטית ממוקדת מתרחש ללא המרחב/זמן שאתם כה מודעים לו, שכן הוא מהווה את חווית הרצף שלכם.

החוויה, או הקיום, של המרחב/זמן מתממשים לאחר שתהליך האינדיבידואליזציה של הלוגוס, או האהבה, הושלם, והיקום הפיזי, כפי שהייתם מכנים אותו, התמזג או החל להימשך פנימה תוך כדי תנועתו החוצה עד למצב שבו מה שאתם מכנים גופי השמש שלכם, בתורם, יצרו כאוס על-זמני שהתמזג למה שתכנו פלנטות, כאשר מערבולות האנרגיה האינטליגנטית הללו בילו חלק גדול ממה שהייתם מכנים הדחיסות הראשונה במצב על-זמני, בהיות הבנת המרחב/זמן אחת מהלמידות/לימודים של דחיסות ההוויה הזו.

לכן, יש לנו קושי בלענות על שאלותיך ביחס לזמן ולמרחב וביחס לקשר שלהם למה שהייתם מכנים הבריאה המקורית, אשר אינה חלק מהמרחב/זמן כפי שאתם מסוגלים להבין אותו. 

28.7 שואל: תודה. האם יחידת תודעה, יחידה אינדיבידואלית של תודעה, יוצרת, נאמר, יחידה של בריאה? אתן דוגמא.

האם יחידה אינדיבידואלית של תודעה תיצור גלקסיה אחת של כוכבים, מהסוג שיש בו מיליונים רבים של כוכבים. האם זה קורה?

רא: אני רא. זה יכול לקרות. האפשרויות הן אינסופיות. לפיכך לוגוס יכול ליצור מה שאתם מכנים מערכת כוכבים, או שייתכן והלוגוס יצור מיליארדי מערכות כוכבים. זו הסיבה לבלבול במונח גלקסיה, כיוון שישנן הרבה ישויות לוגוס או בְּרִיאוֹת שונות, והיינו קוראים לכל אחת מהן, תוך שימוש במכלולי רטט הקול שלכם, גלקסיה.

28.8 שואל: הבה ניקח לדוגמא את הפלנטה שאנו נמצאים עליה כרגע, ותאמר לי כמה מהבריאה נברא על ידי אותו הלוגוס שברא את הפלנטה הזאת?

רא: אני רא. הלוגוס הפלנטרי הזה הוא לוגוס חזק שיצר בערך מאתיים וחמישים מיליארד [250,000,000,000] ממערכות הכוכבים שלכם עבור הבריאה שלו. החוקים, הבה נאמר, או הדרכים הפיזיות של הבריאה הזאת ישארו, לפיכך, קבועים.

28.9 שואל: אז מה שאתה אומר זה שמערכת הכוכבים העדשתית שאנו מוצאים את עצמנו בתוכה, אשר אנו מכנים גלקסיה, עם בערך 250 מיליארד שמשות אחרות כמו זו שלנו, נוצרה על ידי לוגוס יחיד. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון.

28.10 שואל: עכשיו, מאחר שישנם חלקים אינדיבידואליים רבים של תודעה בגלקסיה העדשתית הזאת, האם הלוגוס הזה התחלק לאחר מכן לעוד אינדיבידואליזציות של תודעה על מנת שאלו יצרו את התודעות הללו או שהוא בעצמו התחלק לתודעות הללו?

רא: אני רא. אתה חד-הבחנה. זה נכון גם כן, על אף היות זאת פרדוקס לכאורה.

28.11 שואל: תוכל לומר לי למה אתה מתכוון ב״פרדוקס לכאורה״?

רא: אני רא. לכאורה, אם לוגוס אחד יוצר את דרכי האנרגיה האינטליגנטית עבור מערכת גדולה, לא יהיו הצורך או האפשרות לבידול נוסף של תתי-לוגוס. אולם, במסגרת גבולות מסוימים, זה בדיוק המצב, ושימת-הלב לכך היא חדת-הבחנה.

28.12 שואל: תודה. תוכל בבקשה לגרום לכלי להשתעל?

רא: [שיעול.]

28.13 שואל: תודה. האם כל החלקים האינדיבידואלים של הלוגוס, אם כן,  בתוך -  אקרא לגלקסיה העדשתית שבה אנו נמצאים, 250 מיליארד שמשות, או כוכבים, אקרא לזה הגלקסיה הגדולה רק בשביל שלא נתבלבל בין המונחים שלנו.

האם כל התודעה, אם כך, אשר בצורה האינדיבידואלית הזו, שנכנסת למה שאנו מכנים הגלקסיה הגדולה, מתחילה ועוברת דרך כל הדחיסויות לפי הסדר, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע או - ואז לשמונה - או האם יש, הבה אומר, כאלה שמתחילות בדרגה גבוהה יותר והולכות ב… כך שתמיד ישנה תערובת של תודעה אינטליגנטית בגלקסיה?

רא: אני רא. האמירה האחרונה יותר קרובה להיות נכונה. בכל התחלה, ישנה התחלה מכוח אינסופי. רצון חופשי פועל כזרז. ישויות מתחילות ליצור את היקומים. התודעה מתחילה אז להיות בעלת הפוטנציאל לחוות. פוטנציאלי החוויה נוצרים כחלק מאנרגיה אינטליגנטית ונקבעים לפני שהחוויה מתחילה.

אולם, תמיד יש, בשל הרצון החופשי הפועל באופן אינסופי על הבריאה, שׁוֹנוּת גדולה בתגובות ההתחלתיות לפוטנציאל האנרגיה האינטליגנטית. לפיכך, כמעט באופן מיידי, היסודות של, נקרא לזה, טבען ההיררכי של ישויות מתחילים להתממש כחלקים מסוימים של תודעה, או מודעות, ולומדים דרך חוויה באופן יעיל הרבה יותר.

28.14 שואל: האם יש סיבה כלשהי לכך שחלקים מסוימים הרבה יותר יעילים בלמידה?

רא: אני רא. האם יש סיבה כלשהי לכך שאחדים לומדים מהר יותר מאחרים? הבט, אם תרצה, על תפקידו של הרצון… על המְשִׁיכָה, הבה נאמר, לקו האור המסתלסל מעלה.

28.15 שואל: עכשיו, כאשר הגלקסיה הגדולה נוצרת, ואני מניח שגם כל הדחיסויות שלה… אני מניח שכל - ששמונה דחיסויות נוצרות כאשר הגלקסיה הגדולה הזו נוצרת. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון בעיקרון. אולם, ייטב להבחין שהדחיסות השמינית מתפקדת גם כדחיסות ההתחלתית, או הדחיסות הראשונה - בשלבים המאוחרים יותר שלה - של אוקטבת הדחיסויות הבאה.

28.16 שואל: האם אתה אומר, אם כן, שיש מספר אינסופי של אוקטבות דחיסויות מאחד עד שמונה?

         רא: אני רא. ברצוננו לבסס שאנו בכנות שליחים ענווים של חוק האחד. אנחנו יכולים לדבר איתך על החוויות והתובנות שלנו וללמד/ללמוד בדרכים מוגבלות. עם זאת, איננו יכולים לדבר, מתוך ידע מוצק, על כל הבְרִיאוֹת. אנו יודעים רק שהן אינסופיות. אנו מניחים שיש מספר אינסופי של אוקטבות.   

אולם, הוטבע בנו על ידי המורים שלנו שיש אחדות עטוית-מסתורין של הבריאה שבה כל התודעה מתמזגת מעת לעת, ושוב, מתחילה. לפיכך נוכל רק לומר שאנו מניחים שקיימת התקדמות אינסופית, אם כי אנו מבינים אותה להיות מחזורית בטבעה, וכפי שאמרנו, עטויה במסתורין. 

28.17 שואל: תודה. האם תוכל לגרום לכלי להשתעל שוב בבקשה?

רא: [שיעול.] 

28.18 שואל: תודה. כאשר הגלקסיה הגדולה הזו נוצרת על ידי הלוגוס, קוטביות אז קיימת במובן שיש לנו קוטביות חשמלית, אפקט כבידה שכנראה אינו קוטביות, אני… אהיה חייב לשאול את השאלה הזו. אכן יש לנו קוטביות חשמלית שקיימת בנקודת הזמן הזו. האם זה נכון?

רא: אני רא. אני מקבל את זה כנכון בתנאי שמה שאתה מכנה חשמלי יובן לא רק כפי שלארסון קבע את משמעותו להיות, אלא גם בהתאם למה שהיית מכנה המובן המטאפיזי.

28.19 שואל: האם אתה אומר, אם כן, שלא רק שיש לנו קוטביות בעלת מטען חשמלי אלא גם קוטביות בתודעה בזמן ההוא?

רא: אני רא. זה נכון. הכל זמין באופן פוטנציאלי מתחילת המרחב/זמן הפיזי שלכם - לאחר מכן זהו תפקיד מכלולי התודעה להתחיל להשתמש בחומרים הפיזיים כדי לצבור חוויה, בשביל אז להתקטב, במובן מטאפיזי. הפוטנציאלים לכך אינם נוצרים על ידי החוֹוֶה אלא על ידי אנרגיה אינטליגנטית.

זאת תהיה השאלה המלאה האחרונה למפגש זה בשל רצוננו לטפח את הכלי שכן אנרגיית המכלול הפיזי שלה אט אט חוזרת לעצמה. אם יורשה לנו לשאול, האם יש לך שאלה אחת או שתיים שנוכל לענות עליהן בקצרה לפני שנסיים?

28.20 שואל: אני מניח שתהליך הבריאה, אם כן, לאחר הבריאה המקורית של הגלקסיה הגדולה, ממשיך על ידי האינדיבידואליזציה הנוספת של תודעת הלוגוס, כך שישנם חלקי תודעה אינדיבידואלים רבים מאוד שאז בוראים פְּרָטִים נוספים, ייתכן וניתן לומר, המשמשים לחוויה, בכל רחבי הגלקסיה. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון, מפני שבמסגרת, הבה נאמר, הקווים המנחים, או הדרכים, של הלוגוס, תת-הלוגוס עשוי למצוא דרכים מגוונות להבדיל בין חוויות מבלי להסיר מ- או להוסיף לדרכים אלו. 

29.1: שואל: האם השמש שלנו (מערכת השמש הזו) כפי שאנו מכירים אותה, היא תת-לוגוס

או התגשמות פיזית של תת-לוגוס?

רא: אני רא. זה נכון.

29.2: שואל: אם כך אני מניח שתת-הלוגוס הזה יצר את מערכת השמש הזו לאורך כל הדחיסויות שלה. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה לא נכון. תת-הלוגוס של הישות הסולארית שלכם עשה הַבְדָּלָה בין מרכיבים חווייתיים מסוימים בדפוסי האנרגיה האינטליגנטית שהונעו על ידי הלוגוס, אשר יצר את התנאים הבסיסיים ואת קצבי הרטט המופיעים בעקביות ברחבי הגלקסיה הגדולה שלכם, כפי שכינית אותה.

29.3: שואל: אם כך, האם תת-הלוגוס הזה, שהוא השמש שלנו, הוא למעשה אותו תת-הלוגוס אשר רק מתבטא בחלקים שונים ברחבי הגלקסיה שהיא… האם הוא כל הכוכבים בגלקסיה הזו?

רא: אני רא. אנא נסח מחדש.

29.4: שואל: מה שאני אומר הוא, שקיימים בערך 250 מיליארד כוכבים או שמשות כמו שלנו בגלקסיה הגדולה הזו. האם כולם חלק מאותו תת-הלוגוס?

רא: אני רא. כולם חלק מאותו הלוגוס. מערכת השמש שלכם, כפי שהייתם מכנים אותה, היא התגלמות שונה במעט ובמידת מה, בשל נוכחותו של תת-לוגוס.

29.5: שואל: עכשיו, כל אלו — תן לי להיות בטוח שאני צודק, אם כן. אז השמש שלנו היא תת-לוגוס של הלוגוס שהוא הלוגוס הגלקטי הגדול. נכון?

רא: אני רא. זה נכון.

29.6: שואל: האם יש תתי-תת-לוגוס כלשהם הנמצאים במערכת הפלנטרית שלנו המהווים "תת-לוגוס" ביחס לשמש שלנו?

רא: אני רא. זה נכון.

29.7: שואל: האם תוכל לומר לי מה אחד מהם— האם תוכל לתת לי דוגמא לאחד מאותם, אכנה אותם, תת-תת-לוגוס?

רא: אני רא. דוגמא אחת היא מכלול השכל/גוף/רוח שלך.

29.8: שואל: אם כן, כל ישות קיימת היא סוג מסוים של תת-לוגוס, או של תת-תת-לוגוס. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון עד גבולות כל תצפית שהיא, שכן הבריאה כולה חיה.

29.9: שואל: אז הפלנטה שאנו מהלכים עליה כאן, היא סוג מסוים של תת-תת-לוגוס. האם זה נכון?

רא: אני רא. ישות פלנטרית תִּקָּרֵא לוגוס רק אם היא עובדת באופן הרמוני עם ישויות או מכלולי שכל/גוף הנמצאים על פני שטחה או בתוך השדה האלקטרומגנטי שלה.

29.10: שואל: בסדר. האם תתי-הלוגוס, כגון השמש שלנו, האם אילו מהם — בגלקסיה הגדולה שלנו — האם יש להם קוטביות מטאפיזית, נאמר, חיובית או שלילית, כפי שהשתמשנו ועודנו משתמשים במונח?

רא: אני רא. כפי שאתה משתמש במונח, לא כך הדבר. כוח האינסוף האינטליגנטי יימצא בידי ישויות שרמתן היא עד לרמה הפלנטרית דרך השימוש ברצון חופשי, בְּעוֹבְרָן דרך פעולות ההוויה. הקוטביות אינה, לפיכך, כפי שאתה מבין קוטביות. רק כאשר הסְפֵרָה הפלנטרית מתחילה לקיים אינטראקציה, באופן הרמוני, עם מכלולי שכל/גוף, ובמיוחד עם מכלולי שכל/גוף/רוח, רק אז הסְפֵרוֹת הפלנטריות לוקחות על עצמן חריגות עקב מכלולי המחשבה של ישויות המקיימות אינטראקציה עם הישות הפלנטרית.

לבריאה של הבורא האחד האינסופי אין את הקוטביות שעליה אתה מדבר.

29.11: שואל: תודה. אתמול ציינת שפלנטות בדחיסות הראשונה מצויות, בהתחלה, במצב על-זמני. תוכל לומר לי איך התופעה שאנו מחשיבים כזמן מתהווה?

רא: אני רא. תיארנו לך זה עתה את מצב ההוויה של כל לוגוס. התהליך שדרכו מרחב/זמן מגיע לצורת רצף הוא פונקציה של בנייה זהירה, הבה נאמר, של כל התוכנית, או התוכנית השלמה, של קצבי רטט, דחיסויות ופוטנציאלים. כאשר תוכנית זו מתמזגת במכלולי המחשבה של האהבה, אז ההתגשמויות הפיזיות מתחילות להופיע; שלב ההתגשמות הראשון הזה הוא מודעות או תודעה.

בנקודה שבה התמזגות זו נמצאת בנקודת החַיּוּת או ההוויה – בנקודת, או במקור, ההתחלה – מרחב/זמן אז מתחיל לפרוש את מגילת החַיּוּת שלו.

29.12: שואל: כאשר האהבה יוצרת את הרטט — אוֹמַר קודם את האמירה הבאה. הרשה לי לומר, אני מאמין שאהבה יוצרת את הרטט במרחב/זמן על מנת ליצור את הפוֹטוֹן. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון בעיקרון.

29.13: שואל: אז היישום המתמשך של אהבה— אניח שזה מנוהל על ידי תת-לוגוס או תת-תת-לוגוס— יישום מתמשך זה של אהבה יוצר סיבובים של רטטים אלו, ביְחִידוֹת נִבְדָּלוֹת[1] של מהירות זוויתית. זה אז יוצר יסודות כימיים באשליה הפיזית שלנו, וגם, אניח, את היסודות בדחיסויות האחרות, או במה שהיינו מכנים הדחיסויות הלא-פיזיות, באשליה. האם זה נכון?

הערת המתרגם: תרגום חלופי אפשרי התואם את השימוש במונח בהקשרו המתמטי הוא "יחידות דיסקרטיות". במקור: Discrete units.

רא: אני רא. הלוגוס יוצר את כל הדחיסויות. שאלתך לא הייתה ברורה. עם זאת, נציין שהלוגוס אכן יוצר הן את דחיסויות המרחב/זמן והן את דחיסויות הזמן/מרחב הנלוות.

29.14: שואל: מה שאני מניח הוא שהסיבובים, הסיבובים הקוונטיים ההדרגתיים של הרטטים, מופיעים כחומר של הדחיסויות הללו. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון בעיקרון.

29.15: שואל: ובכן, אז בגלל סיבובים אלו קיימת תנועה פנימה של החלקיקים הללו המנוגדת לכיוון התקדמות המרחב/זמן, כפי שאני מבין זאת, ואז ההתקדמות הזו פנימה נראית על ידינו כְּמָה שהיינו מכנים כוח המשיכה. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה לא נכון.

29.16: שואל: האם תוכל לומר לי כיצד כוח המשיכה מתחולל?

רא: אני רא. ניתן לראות בדבר שאליו אתה מתייחס ככוח משיכה כלחיצה פנימה לכיוון האור/אהבה הפנימיים, החיפוש אחר קו האור המסתלסל המתקדם לעבר הבורא. זוהי התגשמות של מאורע רוחני או מצב חַיּוּת.

29.17: שואל: עכשיו, אנחנו יודעים שכוח המשיכה על הירח קטן יותר מזה שעל הפלנטה שלנו. האם יש עיקרון מטאפיזי מאחורי זה שאתה יכול להסביר?

רא: אני רא. המטאפיזי והפיזי אינם ניתנים להפרדה. לפיכך הדבר שעליו דיברת המנסה להסביר תופעה זו מסוגל, הבה נאמר, לחשב את כוח המשיכה של רוב העצמים בשל ההיבטים הפיזיים השונים כגון זה שמוכר לכם כְּמסה. אולם, הרגשנו שהיה צורך לציין את הטבע המטאפיזי התואם, והחשוב באותה המידה, של כוח המשיכה.

29.18: שואל: לפעמים יש לי קושי להשיג אחיזה, אפשר לומר, במה שאני מחפש, בניסיוני למצוא את העקרונות המטאפיזיים, כפי שתוכל לומר, מאחורי האשליה הפיזית שלנו.

האם תוכל לתת לי דוגמא לכמות כוח המשיכה בתְּנָאֵי הדחיסות השלישית על פני השטח של פלנטת נֹגַהּ (Venus)? האם היא תהיה גדולה או קטנה יותר ביחס לכדור הארץ?

רא: אני רא. כוח המשיכה, הכוח המושך שאותו אנו מתארים גם ככוח הלוחץ כלפי חוץ לעבר הבורא, הבה נאמר, גדול יותר מבחינה רוחנית על פני הישות שאתם מכנים נֹגַהּ, בשל, נאמר, מידת ההצלחה הגדולה יותר בחיפוש אחר הבורא.

נקודה זו נעשית חשובה רק כשלוקחים בחשבון שכאשר כל הבריאה, באינסופיותה, מגיעה למסה כבידתית רוחנית מספקת, הבריאה כולה מתמזגת באופן אינסופי, האור מחפש ומוצא את מקורו, ובכך מסיים את הבריאה ומתחיל בריאה חדשה – בדומה מאוד לאופן שבו אתם מתייחסים לחור השחור, כפי שאתם מכנים אותו, עם התנאים שלו של מסה גדולה באופן אינסופי בנקודת האפס שממנה שום אור לא יכול להיראות, היות והוא נספג.

29.19: שואל: אם כן, החור השחור יהיה נקודה… האם אני צודק באומרי שזו תהיה נקודה שבה החומר הסביבתי הצליח להתאחד עם האחדות או עם הבורא? האם זה נכון?

רא: אני רא. החור השחור כפי שנִגְלָה בדחיסות השלישית הוא התגשמות המכלול הפיזי של המצב הרוחני או המטאפיזי הזה. זה נכון.

29.20: שואל: תודה. אז כשכדור הארץ שלנו כאן יגיע במלואו לדחיסות הרביעית, האם יהיה כוח משיכה  גדול יותר?

רא: אני רא. יהיה כוח משיכה רוחני גדול יותר, שיגרום לפיכך לאשליה דחוסה יותר.

29.21: שואל: האשליה הדחוסה יותר הזו, אם כן, אניח שהיא תגביר את התאוצה הכבידתית מעל ל - 9.8 מטר לשניה בריבוע[2] המְדוּדָה שאנו חווים עכשיו. האם זה נכון?

[1] הערת המתרגם: במקור 32.2 רגל לשניה בריבוע.

רא: אני רא. לישויות שלכם אין את המכשור למדידת כוח כבידה רוחני, אלא רק להתבוננות בכמה מההתגלמויות הקיצוניות שלו.

29.22: שואל: את זה אני יודע, שאיננו יכולים למדוד כוח כבידה רוחני, אבל רק תהיתי אם ה… ההשפעה הפיזית תהיה ניתנת למדידה כעלייה בקבוע הכבידתי? זו הייתה שאלתי.

רא: אני רא. העלייה הניתנת למדידה באמצעות המכשור הקיים היא, ותהיה, בעלת אופי סטטיסטי בלבד ולא משמעותית.

[1] הערת המתרגם: תרגום חלופי אפשרי התואם את השימוש במונח בהקשרו המתמטי הוא "יחידות דיסקרטיות". במקור: "Discrete units".

[2] הערת המתרגם: במקור 32.2 רגל לשניה בריבוע.

©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/