חוק האחד (רָא) עם ארז בטאט, פרק 1: למה לא מומלץ לגבור על התשוקה ומהי תפקידה

פרק זה הוא הראשון בתוכנית ״חוק האחד״. לראשונה החומר של רָא מלומד בישראל: אסטרומטאפיזיקאי ארז בטאט מקריא ומסביר קטעים נבחרים מחומר התיקשור המרתק שתוֹעד על ידי דון אלקינס, קרלה רוקורט וג׳ים מקארת׳י בתחילת שנות השמונים. דון אלקינס היה פיזיקאי וטייס, וגם חוקר בתחום החייזרים. הוא האמין שהדרך ליצור קשר עם חיים אחרים מחוץ לכדוה״א תהיה דרך מדיטציות ושיטות תקשור, ולא על ידי מסע בחלל. במשך שני עשורים הוא ניסה שיטות תקשור שונות - עד שבשנת 1981 הוא, קרלה רוקורט וג׳ים מקארת׳י פרצו דרך - קרלה נכנסה לטראנס והם יצרו קשר עם ישות ממימד אחר בשם רָא. התיקשור נפסק עם מותו הפתאומי של דון בשנת 1984. The Law of One (נקרא גם The Ra Material) היא סדרת ספרים המתעדת את התיקשור הנ״ל מילה למילה (שאלות ותשובות). החומר צפוף ומרתק, ומכיל אינפורמציה שלא מהעולם הזה על מבנה היקום, ההיסטוריה של כדוה״א, מבנה התודעה האנושית, מרכזי האנרגיה והגוף האסטרלי, ועוד ועוד.

מילות מפתח: תשוקה

18.1 שואל: חשבתי אתמול בלילה שאם הייתי במקומו של רא בזמן זה, החריגה הראשונה של חוק האחד הייתה עשויה לגרום לי לערבב מעט מידע שגוי עם המידע הנכון שאותו הייתי משדר לקבוצה זו. האם אתה עושה זאת?

רא: אני רא. איננו עושים זאת במכוון. אולם, יהיה בלבול. הטעויות שקרו, קרו בשל השׁוֹנִי המתרחש לִפְרָקִים במכלול הרטט של כלי זו בשל הבליעה של חומר כימי. אין זו כוונתנו בפרויקט מסוים זה ליצור מידע שגוי אלא לבטא במסגרת האווירה המוגבלת של מערכת השפה שלכם את תחושת המסתורין האינסופי של הבריאה האחת, באחדותה האינסופית והאינטליגנטית.

18.5 שואל: תודה. יש לי כאן שאלה מג'ים שאקרא מילה במילה:

"הרבה ממסורת החיפוש המִיסְטִית על כדור הארץ מחזיקה בָּאֱמוּנָה שחייבים למחוק או להשמיד את העצמי האינדיבידואלי ושיש להתעלם מהעולם הגַּשְׁמִי על מנת שיֵשׁוּת תגיע ל-'נִירְוָונָה[1]', כפי שהיא מכונה, או להֶאָרָה. מהו התפקיד ההולם של העצמי האינדיבידואלי ופעולותיו הארציות על מנת לסייע לישות לצמוח יותר אל תוך חוק האחד?"

רא: אני רא. תפקידה ההולם של ישות, בדחיסות זו, הוא לחוות את כל הדברים שבהם היא חֲפֵצָה, ואז לנתח, להבין ולקבל את החוויות הללו תוך זיקוק האהבה/אור שבתוכן, מתוכן. לא תהיה הִתְגַּבְּרוּת על דָּבָר[2]. זה שאין בו צורך יִנְשֹׁר.

הנטייה מתפתחת מתוך ניתוח התשוקה. תשוקות אלה הופכות לבעלות יותר ויותר חריגה כלפי יישום מודע של אהבה/אור ככל שהישות מציידת את עצמה בחוויות שזֻקְּקוּ.

מצאנו שאין זה הולם, באופן קיצוני, לעודד התגברות על אף תשוקה שהיא, למעט להציע שימוש בדמיון לעומת ביצוע במישור הפיזי, כפי שאתם מכנים אותו, של אותן תשוקות שאינן בהלימה עם חוק האחד – ובכך לשמר את החריגה הראשונית של הרצון החופשי.

הסיבה שאין זה נבון להתגבר היא שהתגברות היא פעולה שאינה מאוזנת, היוצרת קשיים באיזון ברצף הזמן/מרחב. התגברות יוצרת, אם כן, את המסגרת לאחיזה במה שלכאורה כבר התגברתם עליו.

כל הדברים מקובלים בזמן המתאים עבור כל ישות; ובחוויה, בהבנה, בקבלה ובשיתוף לאחר מכן עם עצמי-אחרים, התיאור המתאים ינוע הלאה מחריגות מסוג אחד לחריגות מסוג אחר, אשר עשויות להיות יותר בהלימה עם חוק האחד.

פשוט להתעלם או לגבור על תשוקה כלשהי זה, הבה נאמר, קיצור-דרך. במקום זאת יש להבין ולקבל אותה. זה מצריך סבלנות וניסיון[3] אשר ניתן לנתח בקפידה, בחמלה כלפי העצמי וכלפי עצמי-אחרים.

[1] הערת המתרגם: זהו מונח שמקורו בפילוסופיה הבּוּדְהִיסְטִית (בסַנְסְקְרִיט: निर्वाण), שמשמעותו היא: "מַצָּב תּוֹדַעְתִּי מֵדִיטָטִיבִי שבו מגיעים להֶאָרָה, רוֹגַע וְשַׁלְוַת אֱמֶת".

[2] הערת המתרגם: תרגום חלופי אפשרי הוא: "לא יהיה צורך לְהִתְגַּבֵּר על דָּבָר". המשמעות דומה, אך סוטה מעט מהמקור. נתון לפרשנות. במקור: "Nothing shall be overcome".

[3] הערת המתרגם: מההקשר נראה כי רא התכוונו ל-"נִסָּיוֹן" שֶׁנִּצְבַּר, היות והם ציינו את הצורך בסַבְלָנוּת. תרגומים חלופיים אפשריים הם "חֲוָיָה" או "הִתְנַסּוּת". נתון לפרשנות.

©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/