חוק האחד (רָא) עם ארז בטאט, פרק 23: איך נוצרה הגלקסיה? מה זה אנרגיה אינסופית? אבני היסוד של הבריאה חלק ב׳.

https://youtu.be/8_0J59HZrak?si=PElLPq1bFhZXOdXc

שאלות: 13.13-20, 27.4-11

13.13 שואל: האם הגלקסיה שאנחנו נמצאים בה נוצרה על ידי האינטליגנציה האינסופית, או שהיא נוצרה על ידי חלק מהאינדיבידואליזציה של האינטליגנציה האינסופית?

רא: אני רא. הגלקסיה, וכל שאר הדברים החומריים אליהם אתם מודעים, הם תוצר של חלקים שעברו אינדיבידואליזציה מהאינסופיות האינטליגנטית. עם תחילתו של כל חֵקֶר, הוא, בתורו, מצא את מיקודו והפך לבורא-שותף. תוך שימוש באינסופיות האינטליגנטית, כל חלק ברא יקום ו—בכך שאיפשר למקצבי הבחירה החופשית לזרום, ובכך ששיחק עם הספקטרום האינסופי של אפשרויות—כל חלק מהאינדיבידואליזציה תיעל את האהבה/אור לתוך מה שייתכן והייתם מכנים אנרגיה אינטליגנטית וכך יצר את חוקי הטבע, כפי שהם נקראים, של כל יקום מסוים שהוא.

כל יקום, בתורו, עבר אינדיבידואליזציה לכדי מיקוד מסוים, והפך, בתורו, לבורא-שותף, ואיפשר גיוון נוסף, ובכך יצר אנרגיות אינטליגנטיות נוספות; והסדיר או גרם לחוקי טבע להופיע בדפוסי הרטט של מה שהייתם מכנים מערכת שמש. לפיכך, לכל מערכת שמש יש את, הבה נאמר, מערכת הקוֹאוֹרְדִּינָטוֹת[1] המקומית שלה של חוקי טבע אשלייתיים.

יש להבין שכל חלק, קטן ככל שיהיה, מכל דחיסות או דפוס אשלייתי, מכיל, כמו בתמונה הולוגרפית, את הבורא האחד אשר הוא האינסוף. לפיכך הכל מתחיל ונגמר במסתורין.

13.14 שואל: תוכל לומר לי כיצד החלק שעבר אינדיבידואליזציה מהאינסופיות האינטליגנטית יצר את הגלקסיה שלנו [בלתי ניתן לשמיעה] שאותו חלק יצר את המערכת הפלנטרית שלנו, ואם כן, כיצד זה קרה?

רא: אני רא. ייתכן ולא הבנו נכון את שאלתך. היינו תחת החריגה/רושם שכבר השבנו על שאלה מסוימת זו. תוכל לנסח מחדש את השאלה?

13.15 שואל: בראש ובראשונה, אם כן, כיצד, הבה נאמר, המערכת הפלנטרית שאנחנו נמצאים בה כעת התפתחה—האם כולה נוצרה בבת-אחת, או האם קודם כל נוצרה השמש שלנו וזה [בלתי ניתן לשמיעה] נוצרה?

רא: אני רא. התהליך, באשלייתכם, הוא מהגדול לקטן. לפיכך הבורא-השותף, שביצע אינדיבידואליזציה לגלקסיה, יצר דפוסי אנרגיה אשר התרכזו אז במיקודים מרובים של מודעויות תודעתיות נוספות של אינסופיות אינטליגנטית. לפיכך, מערכת השמש בה אתם חווים מגורים היא בעלת דפוסים, מקצבים וחוקי טבע, כפי שהם נקראים, משל עצמה, אשר ייחודיים לה. יחד עם זאת, ההתקדמות היא מהאנרגיה הסְפִּירָלִית[2] הגלקטית, לאנרגיה הספירלית של מערכת השמש, לאנרגיה הספירלית הפלנטרית, לנסיבות החוויתיות של אנרגיה ספירלית המתחילות את הדחיסות הראשונה של מודעות, או תודעה, של ישויות פלנטריות.

13.16 שואל: תוכל לספר לי אודות הדחיסות הראשונה הזו של ישויות פלנטריות?

רא: אני רא. כל צעד חוזר ומסכם את האינסופיות האינטליגנטית בתהליך גילוי המודעות שלה. בסביבה פלנטרית, הכל מתחיל במה שהייתם מכנים כָּאוֹס[3], אנרגיה שהיא חסרת-כיוון ואקראית באינסופיותה. לאיטו, במונחי ההבנה שלכם, מתגבש מיקוד של מודעות-עצמית. כך הלוגוס נע. אור מגיע ומגבש צורה באפלה בהתאם לדפוסי ולמקצבי הרטט של הבורא-השותף, ובכך בונה סוג מסוים של חוויה.

זה מתחיל עם הדחיסות הראשונה שהיא דחיסות התודעה, צורות החיים אשר הן המים והמינרלים על פני הפלנטה לְמֵדוֹת מאש ומאוויר את מודעות ההוויה. זוהי הדחיסות הראשונה.

13.17 שואל: האם הדחיסות הראשונה הזו מתקדמת לאחר מכן אל מודעות גדולה יותר?

רא: האנרגיה הספירלית, המאפיינת את האור, כפי שאתם מכנים אותו, נעה בספירלת קו-ישר, ובכך נותנת לספירלות וֶקְטוֹר[4] בלתי-נמנע כלפי מעלה אל הוויה מקיפה יותר, בהקשר של אינסופיות אינטליגנטית. לפיכך, ההוויה מהמימד הראשון חותרת אל שיעורי הדחיסות-השנייה של סוג של מודעות הכוללת בתוכה צמיחה במקום התפרקות או שינוי אקראי.

13.18 שואל: תוכל להגדיר למה אתה מתכוון בצמיחה?

רא: אני רא. העלה בדמיונך, אם תרצה, את ההבדל שבין צורות חיי המים והמינרלים בעלות רטט מהרמה-הראשונה לבין ישויות הדחיסות-השנייה התחתונה אשר מתחילות לשוטט בתוך ועל פני ישותן[5]. תנועה זו היא המאפיין של הדחיסות השנייה, החתירה אל האור והצמיחה.

13.19 שואל: למה אתה מתכוון בחתירה אל האור?

רא: אני רא. דוגמא פשטנית מאוד לצמיחה מהדחיסות-השנייה החותרת אל האור היא זו של העלה החותר אל מקור האור.

13.20 שואל: האם ישנו איזשהו הבדל פיזי בין הדחיסות הראשונה לשנייה? למשל, אילו הייתי יכול לראות, במצבי הנוכחי, פלנטה מהדחיסות-השנייה ופלנטה מהדחיסות-הראשונה, זו לצד זו, האם הייתי יכול לראות את שתיהן? האם שתיהן היו נראות לעין?

רא: אני רא. זה נכון. כל אוקטבת הדחיסויות שלכם הייתה נראית בבירור לעין אלמלא הדחיסויות הרביעית עד השביעית היו בוחרות, מרצונן החופשי, שלא להיראות.

[1] הערת המתרגם: הפירוש המילוני של "קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת" הוא: קבוצת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב כלשהו. יש לציין שהיות ורא מדברים כאן על עקרונות מֵטָפִיזִיִּים, ייתכן והם התכוונו לכך במובן רחב יותר, הכולל גם ציר/י זמן וייתכן שמעבר לכך, אך זה נתון לפרשנות.

[2] הערת המתרגם: "המִסְתַּחְרֶרֶת" בעברית תקנית.

[3] הערת המתרגם: תֹּהוּ וָבֹהוּ.

[4] הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך מההקשר ככל הנראה הכוונה היא לוֶקְטוֹר במובן הפיזיקלי. בהקשר זה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב. דוגמאות אפשריות לגדלים וקטוריים: העתק, מהירות, תאוצה וכוח.

[5] הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך נראה שכוונתם של רא כאן היא שישויות הדחיסות השנייה מתחילות לשוטט בתוך ועל פני ישויות הדחיסות הראשונה, כלומר על פני האדמה, בתוך המים, באוויר וכדומה.

27.4 שואל: האם תוכל להגדיר את המילה אינטליגנטי במושג האינסוף האינטליגנטי?

רא: אני רא. נתייחס למנעד המלא של שאלה זו, לפני שנגדיר כפי שהתבקשנו. שפתכם, המשתמשת במכלולי רטט קול, יכולה להיות במקרה הטוב ביותר קירוב לזה אשר קרוב יותר להבנת, אם תרצה, טבע המחשבה המודעת. תפיסות אינן זהות למכלולי רטט קול, והניסיון להגדיר יהיה לפיכך מתסכל עבורכם, אם כי נשמח לסייע לכם במסגרת מגבלות מכלולי רטט הקול שלכם.

קשה להגדיר אינטליגנטי בנפרד מאינסוף, משום ששני מכלולי רטט הקול הללו משתווים למושג אחד. הדבר דומה מאוד לניסיון לפצל את מושג רטט הקול שלכם, אמונה, לשני חלקים. עם זאת, ננסה לסייע לכם.

27.5 שואל: אין צורך לפצל אותה. הגדרת אינסוף אינטליגנטי כחלק אחד מספקת. האם תוכל כעת בבקשה להגדיר אינסוף אינטליגנטי?

רא: אני רא. זה, באופן אקספוננציאלי, פשוט יותר ופחות מבלבל. ישנה אחדות. אחדות זו היא כל מה שיש. לאחדות זו יש פונטציאלי ויש קִינֵטִי[1].

הפוטנציאל הוא האינסוף האינטליגנטי. ניצול הפוטנציאל הזה יניב עבודה. עבודה זו מכונה על ידינו, אנרגיה אינטליגנטית.

טבעה של עבודה זו תלוי בחריגה המסוימת של הרצון החופשי אשר, בתורה, מהווה את טבעה של אנרגיה אינטליגנטית מסוימת, או מוקד קינטי, של פוטנציאל האחדות, או של זה שהוא הכל.

27.6 שואל: ארצה להרחיב מעט על מושג העבודה. בפיסיקה ניוטונית מושג העבודה הוא מה שאנו מכנים כוח הנע במרחב. הוא המכפלה של כוח ומרחק כפי שאנו מודדים אותו. אני מניח שהעבודה עליה אתה מדבר היא מונח רחב בהרבה שייתכן וכולל עבודה בתודעה. האם אני צודק?

רא: אני רא. מונח זה, באופן בו אנו משתמשים בו, אוניברסלי ביישומו. לאינסוף האינטליגנטי יש מקצב, או זרימה, בדומה לאלו של לב ענק המתחיל בשמש המרכזית, כפי שהייתם הוגים בכך או תופסים זאת; נוכחות הזרימה בלתי נמנעת כזרם הוויה ללא קוטביות, ללא סופיות; הכֹּל העצום והשקט פועם החוצה, החוצה, מתמקד החוצה ופנימה עד שהמיקודים הושלמו. אינטליגנציית או תודעת המוקדים מגיעות למצב שבו, הבה נאמר, הטבע או המסה הרוחנית שלהן קוראת להן פנימה, פנימה, פנימה עד שהכל מתמזג[2]. זהו קצבה של המציאות כפי שדיברת עליה.

27.7 שואל: עכשיו אני חושב שחילצתי נקודה חשובה מזה, והיא שבאינסוף האינטליגנטי יש לנו עבודה בלי קוטביות, או שלא חייב להתקיים הבדל פוטנציאלים. האם זה נכון?

רא: אני רא. אין הבדל, פוטנציאלי או קינטי, באחדות. המקצבים הבסיסיים של האינסוף האינטליגנטי הם לחלוטין חסרי-חריגה מכל סוג שהוא. המקצבים עטויים במסתורין, היות והם ההוויה עצמה. אולם, מהאחדות חסרת-החריגה הזו צץ פוטנציאל ביחס לאנרגיה אינטליגנטית.

באופן זה, אתה עשוי לראות את המונח כדו-צדדי במידת מה: שימוש אחד במונח, אשר הוא ההוויה כאחדות חסרת-חריגה, בהיותה ללא אף צד קינטי או פוטנציאלי. היישום האחר של מונח זה, בו אנו משתמשים ללא הבחנה, בהיעדר מונח אחר, הוא במובן של הפוטנציאל העצום המנוצל על ידי מוקדי אנרגיה [אינטליגנטית][3].

הערת העורך: הצהרה זו נערכה על מנת להוסיף בהירות למה שאנו מאמינים שהייתה כוונתם של רא. ההצהרה המקורית הייתה: ״היישום האחר של מונח זה, בו אנו משתמשים ללא הבחנה בהיעדר מונח אחר, הוא במובן של הפוטנציאל העצום המנוצל על ידי מוקדי אנרגיה שאנו מכנים אנרגיה אינטליגנטית.״

27.8 שואל: עכשיו, אני מבין שהחריגה הראשונה של האינסוף האינטליגנטי היא החריגה של מה שאנו מכנים רצון חופשי. האם תוכל לתת לי הגדרה של חריגה זו?

רא: אני רא. בחריגה זו של חוק האחד ישנה הבנה שהבורא יכיר[4] את עצמו.

27.9 שואל: אז האם אני צודק אם כך בהנחתי שהבורא יכיר את עצמו – הבורא אז מעניק להכרה הזו את מושג החופש, חופש הבחירה המוחלט בדרכי ההכרה? האם אני צודק?

רא: אני רא. זה נכון למדי.

27.10 שואל: בהיות זו החריגה הראשונה של חוק האחד, שאני מניח שהיא חוק האינסוף האינטליגנטי, מכל החריגות – תיקון, כל החריגות האחרות שהן מכלול חווית הבריאה נובעות ממנה. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון ולא נכון. באשליה שלכם כל החוויות נובעות מחוק הרצון החופשי, או דרך הבלבול. במובן אחר, אותו אנו לומדים, החוויות הן החריגה הזו.

27.11 שואל: אצטרך לחשוב על זה ולשאול שאלות על כך במפגש הבא, אז אמשיך למה שנתת לי כחריגה השנייה שהיא חריגת האהבה. האם זה נכון?

רא: אני רא. זה נכון.

[1] הערת המתרגם: זהו מונח מלועזית שבא לתאר מושגים הקשורים בתנועה. קִינֵטִיקָה היא השם הלועזי לתורת התנועה.

[2] הערת המתרגם: תרגומים חלופיים אפשריים הם "מתאחד", "מתקבץ" או "מתכנס". במקור: "Coalesced".

[3] הערת העורך: הצהרה זו נערכה על מנת להוסיף בהירות למה שאנו מאמינים שהייתה כוונתם של רא. ההצהרה המקורית הייתה: ״היישום האחר של מונח זה, בו אנו משתמשים ללא הבחנה בהיעדר מונח אחר, הוא במובן של הפוטנציאל העצום המנוצל על ידי מוקדי אנרגיה שאנו מכנים אנרגיה אינטליגנטית.״

[4] הערת המתרגם: תרגום חלופי אפשרי הוא "יידע את עצמו". נתון לפרשנות. תקף גם לשימוש במונח זה בשאלתו הבאה של דון, 27.9.

©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/