חוק האחד (רָא) עם ארז בטאט, פרק 10: הפרמידות חלק א׳ - כיצד נבנו הפירמידות ולאיזו מטרה?

הפרמידות חלק א׳ - כיצד נבנו הפירמידות? איך הוזזו האבנים הענקיות, ואיך הפרמידות שימשו לתהליך החניכה הרוחני ולריפוי במצרים העתיקה? והאם ניתן להשתמש בהם גם היום?

שאלות:

3.6 שואל: במפגש האחרון היו לנו שתי שאלות אותן שמרנו למפגש הזה: האחת בנוגע לאבן הראשה שייתכן והייתה מונחת על הפירמידה הגדולה בגיזה; והשנייה הייתה בנוגע לאופן בו הזזתם את הלבנים הכבדות. אני יודע ששאלות אלה אינן בעלות שום חשיבות ביחס לחוק האחד, אך היה זה שיקול דעתי, שאתה רשאי לתקן, שזה יספק מבוא נח עבור קורא החומר. אנו מאוד אסירי תודה על הקשר איתך ובהחלט נקבל הצעות בנוגע לאיך עלינו להתקדם עם זה. זהו רק ניחוש אחד.

רא: אני רא. לא אציע את סדרת השאלות המתאימה. זוהי זכותך כנציג חופשי של חוק האחד, בהיותך כזה שלמד/הבין כי מכלול הזיכרון החברתי שלנו | אינו מסוגל לפענח באופן יעיל את חריגות מכלול השכל/גוף/רוח החברתי של העמים שלכם. אנו רוצים כעת למלא את כבוד/אחריות הלימוד/למידה שלנו | בכך שנענה על מה שנשאל. זה לבדו יספיק, שכן איננו יכולים לרדת לעומקם של מכלולי החריגות | המשפיעים על העמים שלכם.

השאלה הראשונה, אם כן, היא אבן הראשה. אנו חוזרים ומציינים את אי חשיבותו של מידע מסוג זה.

לפירמידה הגדולה, כפי שהיא נקראת, היו שתי אבני ראשה. האחת פרי תכנונינו והייתה עשויה מחלקים קטנים יותר, אשר תוכננו בקפידה, שהורכבו מהחומר הנמצא על פני כוכב הלכת שלכם אותו אתם מכנים “גְּרָנִיט”. זה תוכנן כך עבור המאפיינים הקריסטליים ולשם זרימתה ההולמת של האטמוספירה שלכם דרך סוג של מה שהייתם מכנים “ארובה”.

בזמן שבו אנו כעם עזבנו את דחיסותכם, המקורית נלקחה והוחלפה באחת יקרת-ערך יותר. היא הכילה, בחלקה, חומר עשוי זהב. זה לא שינה כלל את תכונותיה של הפירמידה, כפי שאתם מכנים אותה. זו הייתה חריגה הקשורה לרצונם של אחדים להסמיך את השימוש במבנה כמקום מלכותי בלבד.

האם ברצונך לשאול שאלות נוספות על שאלה ראשונה זו?

3.7 שואל: למה התכוונת ב“ארובה“? מה הייתה המטרה הספציפית שלה?

רא: יש זרימה תקינה של האטמוספירה שלכם אשר, על אף היותה קטנה, מרעננת את כל המבנה. זה תוכנן באמצעות תעלות זרימת אוויר, כפי שייתכן וכלי זו הייתה מכנה אותן, שמוקמו כך שהושגה רעננות אוויר ללא שום הפרעה או רוח פרצים.

3.8 שואל: כיצד הוזזו הלבנים?

רא: אני רא. עליך לראות בדמיונך את הפעילות | בתוך כל אשר נברא. האנרגיה, על אף היותה סופית, רבה למדי בהשוואה לחריגת-ההבנה של העמים שלכם. זוהי נקודה מובנת מאליה | הידועה היטב לעמים שלכם, אך היא נשקלת מעט.

האנרגיה הזו אינטליגנטית. היא היררכית. בדומה לאופן בו מכלול השכל/גוף/רוח שלכם שוכן בתוך היררכיה של מרכבים |  ושומר, לפיכך, על הקליפה, או הצורה, או השדה, ועל האינטליגנציה של כל גוף אינטליגנטי או מאוזן בסדר עולה, כך גם כל אטום של חומר שכזה כגון סלע. כאשר אחד מסוגל לדבר אל אינטליגנציה זו, האנרגיה הסופית של הסלע/הגוף הפיזי, או הכימי, באה במגע עם הכוח האינסופי הזה אשר שוכן בַּגּוּפִים המכוונים יותר, בין אם הם בני אנוש או סלע.

לאחר יצירת הקשר הזו, ניתן לתת בקשה. האינטליגנציה של הסלעיות האינסופית מִתְקַשֶּׁרֶת עם הכלי הפיזי שלה, והפיצול והתזוזה הרצויים מוצאים אז לפועל על ידי העברתו של שדה האנרגיה של הסלעיות מסופיות|  למימד אשר אנו יכולים לשם נוחות לכנות, פשוט, אינסופיות.

בדרך זו, מה שהתבקש מושג הודות לשיתוף הפעולה מצד ההבנה האינסופית של הבורא השוכנת בסלע החי. זוהי, כמובן, המכניקה דרכה דברים רבים, שאינם כפופים לאמצעים הנוכחיים שלכם של ניתוח פיזי של פעולה מרחוק, מושגים.

3.9 שואל: זה מזכיר לי אמירה שאומרת, בערך, שאילו הייתה לך מספיק אמונה, היית יכול לומר להר לזוז ממקומו | וההר יזוז. אני מניח שזה בערך מה שאתה אומר, ואני מניח שאם אתה מודע לחלוטין לחוק האחד, אז אתה מסוגל לעשות את הדברים הללו. האם זה נכון?

רא: אני רא. חריגת רטט הקול, “אמונה”, ייתכן והיא אחת מאבני הנגף בין אלו המשתייכים למה שאנו יכולים לכנות הדרך האינסופית לבין אלו מההוכחה/ההבנה הסופיים.

אתה צודק במדויק בהבנתך את החפיפה שבין אמונה ואינסופיות אינטליגנטית; אולם, האחד הוא מונח רוחני, והאחר מקובל יותר אולי | על חריגות מסגרת המושגים של אלו החוקרים עם כלי מדידה ועט.3.1 שואל: שאלתי הראשונה היא, האם ביצענו נכון את הטקס להתחלת התקשור?

רא: אני רא. הצבת הפריטים שנועדו לאזן את הכלי צריכה להיות במיקום סמוך לראשה של הכלי, על מנת להפחית את חריגת השפעתם ככל הניתן. שאר התחלת תיאור המטרה קביל למדי, כיוון שתשוקתם של הדוברים היא לשרת. אחרת, מיקוד המשתתפים במכלולי השכל לא היה מושפע כראוי.

אנו מזהירים אותך להישמר מפני אלו שאין זה רצונם לשרת אחרים מעל הכל, כך שלא יקחו חלק בהתחלה, או בהשאלת חריגות מכלול השכל/גוף/רוח שלהם לאף מפגש, שכן אז לא נוכל לשלב כראוי את החריגות שלנו עם אלו של כלי זו.

3.11 שואל: אז, אם כן, הפירמידה נבנתה על ידי פעולה משותפת של רבים מבני עמך?

רא: אני רא. הפירמידות אשר חשבנו/בנינו נבנו מצורות-מחשבה שנוצרו על ידי מכלול הזיכרון החברתי שלנו.

3.12 שואל: אז הסלע נוצר על ידי מחשבה במקום ולא הובא ממקום אחר? האם זה נכון?

רא: אני רא. את הפירמידה הגדולה, כפי שאתם מכנים אותה, בנינו מסלע נצחי. אחרות מבין הפירמידות נבנו מאבנים אשר הוזזו ממקום למקום.

3.13 שואל: מה זה סלע נצחי?

רא: אני רא. אם אתה יכול להבין את הרעיון של צורות-מחשבה | אתה תבין שצורת-המחשבה סדירה יותר בחריגתה משדות האנרגיה שנוצרו על ידי החומרים שבתוך הסלע, אשר נוצר דרך צורת-מחשבה, ממחשבה לאנרגיה סופית ולהוויה בתוך, אם באפשרותנו לומר, השתקפות החריגה של דרגת צורת-המחשבה שלכם.

האם נוכל לענות לך בצורה מועילה יותר?

3.14 שואל: זה מעט שולי, אבל במקרה זה, תהיתי מדוע הפירמידה נבנתה מהרבה לבנים | ולא נוצרה כולה בבת אחת.

רא: אני רא. ישנו חוק שאנו מאמינים שהוא אחת מהחריגות הראשוניות היותר משמעותיות של חוק האחד. זהו חוק הבלבול. אתם כיניתם זאת חוק הרצון החופשי.

רצינו לבנות מכונת ריפוי, או מכלול יחסי זמן/מרחב שיהיה יעיל ככל הניתן. אולם, לא היה ברצוננו להרשות חדירה של המסתורין ע“י העמים באופן כזה שיסגדו לנו כבוני פירמידה מופלאה. לכן נראה כאילו היא נבנתה, ולא שהיא באה לידי קיום כתוצאה ממחשבה2.

4.1 שואל: בסיומו של המפגש הקודם, שאלתי שאלה שהייתה ארוכה מדי מכדי להיענות. היא הייתה קשורה לצורתה של הפירמידה ולקשר שלה לחניכה. האם זהו זמן מתאים לשאול שאלה זו?

רא: אני רא. כן, זהו זמן/מרחב מתאים לשאול שאלה זו.

4.2 שואל: האם לצורתה של הפירמידה יש השפעה על החניכה?

רא: אני רא. כאשר התחלנו עם השאלה במפגש הקודם, כבר הקלטת במכלול הזיכרון האינדיבידואלי שלך את השימוש הראשון בצורה בהקשר לחניכה של מכלול הגוף. חניכת הרוח הייתה חניכה מסוג שתוכנן יותר בקפידה בכל הנוגע ליחסי הזמן/מרחב שבהם הישות המועמדת לחניכה מצאה את עצמה.

אם תדמיין יחד איתי את הפאה של הצורה המכונה פירמידה, ותדמה בנפשך את המשולש הזה כאשר הוא מחולק לארבעה משולשים חופפים, תמצא כי נקודת המפגש של המשולש שנמצא ברמה הראשונה של כל אחת מארבעת הפאות יוצרת צורת יהלום במישור שהוא אופקי. מרכזו של המישור הזה הוא המיקום המתאים להצטלבות בין האנרגיות הזורמות מהמימדים האינסופיים | לבין מגוון שדות האנרגיה השלובים של מכלול השכל/גוף/רוח.

לפיכך זה תוכנן כך שהמועמד לחניכה יוכל, שכלית, לתפוס ואז לנתב את, הבה נאמר, השער הזה לאינסוף האינטליגנטי. זו, אם כן, הייתה המטרה השנייה מאחורי תכנון צורה מסוימת זו.

האם נוכל לספק תיאור נוסף מכל סוג שהוא עבור שאלתך?

4.3 שואל: אז כפי שאני מבין זאת, על החניך היה להיות בקו האמצע של הפירמידה, אך בגובה מעל הבסיס | כפי שמוגדר על ידי נקודת המפגש של ארבעת המשולשים, הנוצרים מחלוקה של כל פאה לארבעה משולשים. האם זה נכון?

רא: זה נכון.

4.4 שואל: אז בנקודה זו ישנו מיקוד של אנרגיה שהיא חוץ-מימדית ביחס למימדים שלנו. האם אני צודק?

רא: אתה יכול להשתמש במכלול רטט הקול הזה. אולם, זה לא נכון לחלוטין וגם לא מפורשות שכן לא קיימים מימדי “חוץ”. היינו מעדיפים את השימוש במונח “רב”-מימדית.

4.5 שואל: האם גודלה של הפירמידה מהווה פונקציה ביעילות החניכה?

רא: אני רא. לכל פירמידה מבין הפירמידות בגדלים השונים | יש נקודה משלה אשר לתוכה זורם האינסוף האינטליגנטי. לפיכך, לפירמידה זעירה שיכולה להיות מונחת מתחת לגוף, או מעל לגוף, יהיו השפעות מסוימות ומגוונות | התלויות במיקום הגוף ביחס לנקודת הכניסה של האינסוף האינטליגנטי.

למטרות חניכה, היה על הגודל להיות גדול מספיק כדי לבטא מידה מיתמרת | כך שנקודת הכניסה של האינסוף האינטליגנטי הרב-מימדי תתפשט בערוץ ותמלא אותו לחלוטין, בעוד 1 הגוף כולו מסוגל לנוח באזור ממוקד זה. יתר על כן, למטרות ריפוי היה נחוץ שגם הערוץ וגם המיועד להירפא יוכלו לנוח בתוך נקודה ממוקדת זו.

4.6 שואל: האם הפירמידה הגדולה בגיזה עדיין ניתנת לשימוש למטרה זו, או שהיא כבר לא מתפקדת?

רא: אני רא. זו, כמו הרבה מבני פירמידה אחרים, היא כמו פסנתר שאינו מכוון: הוא “מנגן את המנגינה”, כפי שכלי זו הייתה מבטאת זאת, אך אה, בצורה כה גרועה. הדיסהרמוניה צורמת לרגישים. רק רוחה של הזרימה עדיין נשארה עקב תזוזת נקודות הזרימה, אשר, בתורה, התרחשה עקב תזוזת השדה האלקטרומגנטי של כוכב הלכת שלכם; וכמו כן, בגלל מכלולי הרטט הצורמים של אלו שהשתמשו במקום החניכה והריפוי עבור מטרות פחות חומלות.

4.7 שואל: האם יהיה זה אפשרי לבנות פירמידה עם חומרים הזמינים לנו, לכוון אותה כהלכה ולהשתמש בה כיום?

רא: אני רא. זה אפשרי למדי עבורכם לבנות מבנה פירמידה. החומר בו נעשה שימוש אינו בעל חשיבות, אלא רק היחסים של מכלולי הזמן/מרחב. יחד עם זאת, השימוש במבנה לשם חניכה וריפוי תלוי לחלוטין בַּמִשְמַעוֹת 2 הפנימיות של הערוצים אשר יתנסו בעבודה שכזו.

4.8 שואל: שאלתי, אם כן, תהיה, האם ישנם אינדיבידואלים בגלגול על הפלנטה שלנו היום שהם בעלי המִשְׁמָעוֹת הפנימיות הנחוצות בשביל, תוך שימוש בהוראותיך, לבנות פירמידה ולהיחנך בה ואז אולי לעשות זאת שוב? האם זה נמצא במסגרת גבולות היכולת של מישהו מבין אלו שעל הפלנטה היום, או שאין אף אחד בנמצא לשם כך?

רא: אני רא. ישנם אנשים, כפי שאתם מכנים אותם, אשר מסוגלים להיענות לקריאה זו בצומת זה. יחד עם זאת, אנו שוב מבקשים להדגיש שהזמן של הפירמידות, כפי שהייתם מכנים תקופה זו, חלף. זהו אכן מבנה על-זמני. ואולם, הזרמים מהיקום בזמן שבו ניסינו לסייע לפלנטה הזאת, היו כאלו שהצריכו מידת הבנה מסוימת של טוהרה. ההבנה הזו, כפי שהזרמים נעים בסיבוביות וכל הדברים מתפתחים, הפכה להשקפה מוארת יותר של טוהרה. לכן, ישנם כאלו מבין העמים שלכם בתקופה זו אשר טהרתם היא כבר אחת עם האינסוף האינטליגנטי. מרפא/מטופל יכולים להשיג ריפוי ללא שימוש במבנים.

שנרחיב על נקודה מסוימת?

©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/