חוק האחד (רָא) עם ארז בטאט, פרק 53: איך תראה המציאות במימד הרביעי? מה גרם לקטל הבקר בשנות השבעים?

איך תראה המציאות במימד הרביעי ואיך ישתנה הגוף? מה גרם לקטל הבקר בשנות השבעים? איך אוריון משתמשים בישויות מחשבה כדי להפיץ פחד? ועוד. סיימנו את סשן 16

שאלות:

16.43-62, 42.21, 43.5-6, 53.21

16.43 שואל: ברצוני לשאול שאלה די מפוקפקת. ייתכן ולא אשים אותה בספר. תהיתי אם הֲטָלוֹת הַמּוּם בַּבָּקָר שאנו חווים כעת ברחבי המדינה ובמקומות אחרים יכולות להיות מוסברות על ידך.

רא: אני רא. חלקן הגדול יותר של הטלות המום, כפי שהן נקראות, מתרחש בהתאם לדרכי ישויות הדחיסות-השנייה שלכם אשר ניזונות מִפְּגָרִים. חלק מהטלות המום הללו, כפי שהן נקראות, הן ממה שבאפשרותכם לכנות סוג רב-מימדי: מבנה צורת-מחשבה המשתמש במגוון חלקים על מנת להיות בעל ישות וחיים בדחיסות השלישית.

16.44 שואל: מהיכן מגיעות צורות-המחשבה הללו?

רא: אני רא. זוהי שאלה מעורפלת מאוד. אולם, ננסה לענות. ראשית, הן מגיעות מהבורא. שנית, הן מגיעות ממה שבאפשרותכם לכנות מחשבת מישור פנימי, אַסְטְרָלִי נמוך. שלישית, כמכלול מבנה הַדְמָיָה הן שוכנות, בחלקן, מתחת לקְרוּם הפלנטה שלכם.

16.45 שואל: האם הן מצורה מסוימת כלשהי?

רא: אני רא. ישויות אלה יכולות לקחת כל צורת-מחשבה המקושרת לרגש של פחד או אימה.

16.46 שואל: האם צורות-המחשבה הללו מסוגלות לתקוף רק בקר, או שהן יכולות לתקוף גם בני-אדם?

רא: אני רא. צורות-המחשבה הללו אינן יכולות לתקוף ישויות מהדחיסות-השלישית.

16.47 שואל: תודה. האם תוכל לספר לי אודות הפתיתים בצבע כסף שהיינו מוצאים לפעמים על פנינו או במקומות אחרים?

רא: אני רא. אלו עליהם אתה מדבר הם התגשמות של תַּמְרוּר הכוונה בעל נטייה סובייקטיבית המצביע בפני מכלול שכל/גוף/רוח מסוים, ולא בפני אף אחד אחר, על משמעות מטֶבַע סובייקטיבי.

16.48 שואל: מי יוצר את הפתיתים בצבע הכסף? האם הם אמיתיים?

רא: אני רא. העלה בדמיונך, אם תרצה, את הפוטנציאל המתגבר ללמידה/לימוד. בנקודה מסוימת, יינתן סימן כדי להצביע על ההתאמה או החשיבות של אותה/אותו למידה/לימוד. הישות עצמה, בשיתוף פעולה עם המישורים הפנימיים, יוצרת את תמרור ההכוונה אשר הוא המובן ביותר או הקל ביותר להבחנה עבורה, יהיה אשר יהיה.

16.49 שואל: אתה אומר, אם כן, שאנו בעצמנו יוצרים אותם?

רא: אני רא. ישויות אינן יוצרות אותם באופן מודע. שורשי מכלול השכל, לאחר שנגעו בהבנה, באינסוף האינטליגנטי, יוצרים אותם.

16.50 שואל: תודה לך. האם אפשרי עבורך לתת תיאור קצר של התנאים בדחיסות הרביעית?

רא: אני רא. נבקש מכם לשקול, בעודנו מדברים, כי אין מילים על מנת לתאר, על דרך החיוב, את הדחיסות הרביעית. ביכולתנו להסביר רק את מה שהיא אינה ולְקָרֵב את מה שהיא. מעבר לדחיסות הרביעית יכולתנו נעשית מוגבלת עוד יותר, עד אשר אנו נותרים ללא מילים.

זה אשר הדחיסות הרביעית אינה: היא אינה של מילים, אלא אם נבחרו. היא אינה של מֶרְכָּבִים כימיים כבדים עבור פעולות המכלול הגופני. היא אינה של דיסהרמוניה בתוך העצמי. היא אינה של דיסהרמוניה בתוך עמים. אין זה במסגרת גבולות האפשר ליצור דיסהרמוניה באף דרך שהיא.

קירובי הצהרות על דרך החיוב: היא מימד של סוג של מֶרְכָּב דו-רגלי אשר דחוס הרבה יותר, ויותר מלא בחיים. היא מימד בו אחד מודע למחשבות של עצמי-אחרים. היא מימד בו אחד מודע לרטטים של עצמי-אחרים. היא מימד של חמלה והבנה של יְגוֹנוֹת הדחיסות השלישית. היא מימד החותר אל עבר חוכמה, או אור. היא מימד בו הבדלים אינדיבידואלים ניכרים, אך אוטומטית מתקבלים בהרמוניה מתוך הסכמה קבוצתית.

16.51 שואל: האם תוכל להגדיר את המילה דחיסות כפי שאנו משתמשים בה, על מנת לתת לנו רעיון מעט טוב יותר של המושג מאחורי מונח זה כאשר נעשה בו שימוש על ידך?

רא: אני רא. המונח דחיסות הוא, מה שהייתם מכנים, מתמטי. האנלוגיה הקרובה ביותר היא זו של מוסיקה, בה אחרי שבעה תווים על הסולם מהסוג המערבי שלכם, אם תרצו, התו השמיני מתחיל אוקטבה חדשה. בתוך אוקטבת הקיום הגדולה שלכם, אותה אנו חולקים אתכם, ישנן שבע אוקטבות או דחיסויות. בתוך כל דחיסות ישנן שבע תת-דחיסויות. בתוך כל תת-דחיסות, שבע תת-תת-דחיסויות, וכן הלאה, באופן אינסופי.

16.52 שואל: אני שם לב כי הזמן שניצלנו עבר מעט את השעה. הייתי מעדיף להמשיך, אבל אני רוצה לשאול בנוגע למצב הכלי בזמן זה.

רא: אני רא. כלי זו נמצאת באיזון. ניתן להמשיך אם תרצה.

16.53 שואל: בסדר. בהמשך למה שהרגע דיברנו עליו, כלומר, דחיסויות: אני מבין, אם כן, שלכל דחיסות יש שבע תת-דחיסויות, אשר להן יש, שוב, שבע תת-דחיסויות, אשר להן יש שוב שבע תת-דחיסויות. זה מתרחב בקצב גדול מאוד שכן הדברים גדלים בחזקות של שבע. האם זה אומר שבכל רמת דחיסות שהיא, כל דבר שאתה מסוגל לחשוב עליו קורה? ושהרבה דברים שמעולם לא חשבת עליהם קורים… האם יש… הכל קורה… זה מבלבל… 

רא: אני רא. מהבלבול שלך אנו בוחרים את המושג איתו אתה מתקשה, כלומר, הזדמנות אינסופית. באפשרותך להתייחס לכל מכלול אפשרות/הסתברות שהוא כקיים. 

16.54 שואל: האם מה שאנו עושים כאשר אנו חושבים על אפשרויות שיכולות להתרחש—נאמר חלימה בהקיץ—האם אלו נעשים אמיתיים בדחיסויות אלה?

רא: אני רא. זה תלוי בטבעו של החלום בהקיץ. זהו נושא רחב. ייתכן והדבר הפשוט ביותר שאנו יכולים לומר הוא שאם החלום בהקיץ, כפי שאתם מכנים אותו, הוא כזה אשר מייצר משיכה אל העצמי, זה נהפך אז למציאות עבור העצמי. אם זה חלום בהקיץ המהווה הרהור כללי, זה עשוי להיכנס לאינסוף מכלולי האפשרות/הסתברות ולהתרחש במקום אחר, ללא צימוד מיוחד לשדות האנרגיה של יוצרו. 

16.55 שואל: על מנת להבהיר זאת קצת יותר, אילו הייתי חולם בהקיץ, בעוצמה, על בניית ספינה, האם זה היה מתרחש באחת מאותן הדחיסויות האחרות?

רא: אני רא. זה היה מתרחש, היה יכול להתרחש, או עתיד להתרחש.

16.56 שואל: ואז, אם, נאמר, ישות חולמת בהקיץ בעוצמה על לחימה, הבה נאמר, כנגד ישות אחרת, האם זה יתרחש? 

רא: אני רא. במקרה זה פנטזיית הישות נוגעת לעצמי ולעצמי-אחר; זה קושר את צורת-המחשבה למכלול האפשרות/הסתברות המקושר לעצמי אשר הוא היוצר של צורת-מחשבה זו. זה, אם כן, יגביר את האפשרות/הסתברות של הבאתה לכדי התרחשות בדחיסות-השלישית.

16.57 שואל: האם קבוצת אוריון משתמשת בעיקרון זה כדי לחולל תנאים שיתאימו למטרותיהם?

רא: אני רא. נענה בצורה ספציפית יותר מזו שנשאלה. קבוצת אוריון משתמשת בחלומות בהקיץ שטבעם עוין או מרטט שלילי אחר על מנת להזין מחדש, או לחזק, את צורות-המחשבה הללו.

16.58 שואל: האם הם אי פעם משתמשים בסיפוקים של הגוף הפיזי, הבה נאמר, כדי להעצים חלומות בהקיץ כאלו? 

רא: אני רא. הם מסוגלים לעשות זאת רק כאשר ישנה יכולת חזקה מצד מכלול השכל/גוף/רוח המקבל לתפוס צורות-מחשבה. ניתן להגדיר זאת כמאפיין חריג, אך זו אכן הייתה שיטה בה השתמשו ישויות אוריון.

16.59 שואל: הנוודים הרבים הבאים אל פלנטה זו כעת ובעבר הקרוב—האם הם נתונים למחשבות אוריון?

רא: אני רא. כפי שאמרנו קודם לכן, נוודים הופכים לחלוטין ליצורים מהדחיסות השלישית במכלול השכל/גוף שלהם. ישנו בדיוק אותו הסיכוי להשפעה שכזו על ישות שהיא נווד כפי שישנו עבור מכלול שכל/גוף/רוח מהסְפֵרָה הפלנטרית הזו. ההבדל היחיד חל במכלול הרוח אשר, אם הוא חפץ בכך, בעל שִׁרְיוֹן אור, אם תרצו, המאפשר לו לזהות יותר בבירור את מה שאינו כפי שמכלול השכל/גוף/רוח היה מעוניין בו כראוי. זוהי לא יותר מאשר הטיה ולא ניתן לכנותה הבנה. 

בנוסף, הנווד, במכלול השכל/גוף/רוח שלו עצמו, בעל חריגה פחותה יותר כלפי, הבה נאמר, ערמומיות הבלבולים החיוביים/שליליים של הדחיסות-השלישית. לפיכך, לרוב הוא לא יזהה, באותה הַקַּלּוּת בה יזהה אינדיבידואל שלילי יותר, את טבען השלילי של מחשבות או של ישויות.

16.60 שואל: אז האם הנוודים, כאשר הם מתגלגלים פה, מהווים, הבה נאמר, מטרות בעדיפות גבוהה של קבוצת אוריון?

רא: אני רא. זה נכון.

16.61 שואל: ואם נווד היה חווה, הבה נאמר, הפרה מוצלחת מצד קבוצת אוריון, מה יקרה לנווד זה באסיף?

רא: אני רא. אם ישות הנווד הייתה מדגימה, דרך פעולה, נטייה שלילית כלפי עצמי-אחרים, היא, כפי שאמרנו קודם לכן, תילכד ברטט הפלנטרי, וכאשר תיאסף, ייתכן ותאלץ לחזור שוב על המחזור הראשי של הדחיסות השלישית כישות פלנטרית.

האם ישנה שאלה קצרה שבאפשרותנו לענות עליה לפני שנסיים את המפגש?

16.62 שואל: רק לדעת האם ניתן שלכלי יהיה יותר נוח?

רא: אני רא. לכלי זו הנוחות הגבוהה ביותר שאתם מסוגלים ליצור עבורה בהינתן חריגות החולשה של מכלול גופה. אתם קפדניים. 

אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד. אֲדוֹנָי.

©The Ra Contact 2018 by L/L Research (Louisville, KY) https://www.llresearch.org/he/